א. "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה" – בעל הטורים מסביר מדוע נאמר בעני 'נפש'; כי העשיר מרוויח הון במסחרו, ואם קונה הוא בהמה לקרבנו, כמה טרח להשגת הכסף? מספר דקות של מסחר הקדיש. אבל העני "בנפשו יביא לחמו", כמה עמל ויגע כדי להשיג פרוטות אלו לרכישת מעט הסולת, השמן והלבונה. נפשו שם בכפו עבור המנחה, ולכן כתוב: "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב".
אמנם הקרבנות מסייעים לכפר על עוונותיהם של ישראל, אבל אין התורה מבארת לנו מדוע קיים צורך בקרבנות דווקא. שני פוסקים חשובים חלוקים בדעותיהם, והם הרמב"ם והרמב"ן.
2. ל"ה ב' – רבנו בחיי מעיר את תשומת לבנו לשינוי בין הכתוב בפסוקנו: "קודש ‑‑‑‑‑ שבתון לה'", לעומת הפס' בט"ז כ"ג: ‑‑‑‑‑ שבת קודש לה' "; לומר לך שראוי להוסיף על קדושת השבת לפניה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, ולאחריה – במוצש"ק.
3. מנין שהמשכן והמלאכה אינם דוחים את שבת המלכה? כי הכתוב הקדים אזהרת ‑‑‑‑‑ לציווי מלאכת המשכן.
4. ל"ה ל' – "רְאו קרא ה' " – בעל הטורים: שאין מעמידין ‑‑‑‑‑ על הציבור אלא מדעתם.
מ" כ"ח – "ויחי יעקב" – רש"י מביא שני הסברים לסיבת היות הפרשה סתומה: א. ש‑‑‑‑‑ עיניהם של ישראל מצרת השיעבוד ב. ביקש לגלות את ה‑‑‑‑‑ ונסתם ממנו.
רש"י מ"ז כ"ט – "ועשית עמדי חסד ואמת" – זהו חסד שעושים עם ה‑‑‑‑‑, כי אין מצפים מהם לגמול.
מ"ח א': "ויאמר ליוסף" – רש"י: וי"א ‑‑‑‑‑ היה רגיל לפני יעקב בתלמוד. ב'שפתי חכמים' כתוב, שמכיוון ש‑‑‑‑‑ היה בעל תורה והשכיל יותר מאחיו, שיכל יעקב את ‑‑‑‑‑ כדי לברכוֹ.
רש"י מ"ח ח' – "וירא ישראל... ויאמר מי אלה" – איזו מין ראייה זו?
1. ל"ז א' – "וישב יעקב" – חייו של יעקב רצופים תלאות ורוגז. את מאבקיו ביטאו חז"ל מהכתוב באיוב ג' כ"ו: "לא שלוותי" – מעשו, "ולא – מלבן, "ולא נחתי" – מִדינה, "ויבוא רוגז" – מ . 2. ל"ז ג' – כיצד מתרגם אונקלוס את הביטוי 'בן זקונים' ? 3. רש"י ל"ז ט"ו – מנין לרש"י ש'האיש' הוא המלאך גבריאל? 4. ל"ז י"ז – מחברון ועד עמק דותן יש מרחק של כ..: 50/ 100/ 70 ק"מ.
