משה אוסי

א. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' "

אדמו"ר עשה דרכו בחזרה משוויץ לא"י. בדרך חלפה הרכבת על פני נוף של הרי האלפים, שהיה יפה במיוחד, וריכז אליו את מבטיהם של כל הנוסעים שהיו מרותקים לחלונות והסתכלו בשקיקה בנוף. אך למרות זאת המשיך הרב לעסוק בשלו, כאילו לא אירע דבר, ולא גרע עין מספר המשניות שהיה בידו. העוזר שלו, ברצותו לגרום לרבו קורת רוח, הסב את תשומת לבו לנוף המהמם המשתקף מבעד לחלונות. אבל הרבי בְשלו – ממשיך להיות שקוע בלימודו.

'פסח שני' הוא קרבן פסח המוקרב בי"ד באייר לאנשים, שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש ולא הספיקו להקריב את הפסח בי"ד בניסן.

א. הקישוא – בימינו אנו מייחסים את הקישוא לצמח הקרוי בערבית 'כוסא' ('כוסא מחשי'=קישואים ממולאים), אך זיהוי זה מוטעה, שהרי מיני הדלעת מוצאם מאמריקה ולא היו ידועים בעולם העתיק. המלה 'קישוא' בפרשתנו הוראתה, כנראה, 'מלפפונים'; ורש"י מפרש: קוקומברו"ש בלעז, והיא ה-cucumber באנגלית. ונראה שבהשפעת המלה הערבית 'כוסא' נתחלפו שמות המלפפונים (ביסודה מלה יוונית) והקישואים.

שאלות:

  1. ח' ב' – רש"י מביא שתי סיבות לשאלה מדוע  כתבה התורה 'בהעלותך' לציון הדלקת המנורה?
  2. ח' ב' – "אל מול פני המנורה" – רש"י: אל מול ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑; ולמה? כדי שלא יאמרו ל‑‑‑‑‑ הוא צריך.
  3. רש"י ח' ט"ז – לשם מה החזרה על המלה "נתונים"?
  4. רש"י ח' י"ז – "כי לי כל בכור" – מדוע הוחלפו הבכורות בלוויים?
  5. רש"י ח' י"ט – כמה פעמים חוזר הביטוי 'בני ישראל'? ומה הן שתי הסיבות לכך?

שאלות:

  1. פרשת נשא היא הגדולה שבפרשיות התורה וכוללת ‑‑‑‑‑ פסוקים, בדומה לפרק ‑‑‑‑‑ שבתהלים, וכן מסכת בבא ‑‑‑‑‑ , בעלת ‑‑‑‑‑ דפים – הגדולה ביותר בתלמוד.
  2. ד' כ"ה – איזו מלה חדרה לעברית בעקבות תרגומו של אונקלוס למלה 'תחש'?
  3. רש"י ד' מ"ז – "עבודת עבודה" – כיצד היו הלויים מנעימים לכוהנים את עבודתם?
  4. ה' ב' – "טמא לנפש" – רש"י לומד מתוך התרגום שהוא נטמא ע"י ‑‑‑‑‑.

שאלות:

  • שמו של ספר במדבר בלשון חז"ל הוא ספר ‑‑‑‑‑.
  • האברבנאל עונה על השאלה מדוע בני לוי מועטים; מפני שלא השתעבדו, וממילא לא התקיימה בהם הברכה: "כן ‑‑‑‑‑ וכן יפרוץ".
  • א' י"ח – "ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני". הרמב"ן: יזכיר ‑‑‑‑‑ משה רבנו במצוות ה', כי ביום הדיבור לקח את ה‑‑‑‑‑ והקהיל כל העדה והתחיל לפקוד אותם.
  • א' י"ח – מה פירוש ''ויתילדו'' עפ"י אונקלוס?

שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים, שבה נצטוו בנ"י לשבות מרוב המלאכות אשר בשדות ארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לאוכלם ולקוטפם. השמיטה מלוּוָה גם במצוות שמיטת כספים ובמצוות הַקְהֵל. במשנה ישנה מסכת העוסקת בשנת השמיטה – מסכת שביעית.

למצוות השמיטה ניתנו מספר טעמים בכתובים השונים המוזכרים בתורה (שמות כ"ג, ויקרא כ"ה, דברים ט"ו, דברים ל"א). להלן כמה מהם:

א. אדם ואדמה – שבת ושמיטה – זמן ומקום

"וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' " (כ"ה ב') – במה השמיטה היא שבת לה'?

עמודים

Subscribe to משה אוסי