שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים, שבה נצטוו בנ"י לשבות מרוב המלאכות אשר בשדות ארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לאוכלם ולקוטפם. השמיטה מלוּוָה גם במצוות שמיטת כספים ובמצוות הַקְהֵל. במשנה ישנה מסכת העוסקת בשנת השמיטה – מסכת שביעית.
למצוות השמיטה ניתנו מספר טעמים בכתובים השונים המוזכרים בתורה (שמות כ"ג, ויקרא כ"ה, דברים ט"ו, דברים ל"א). להלן כמה מהם:
א. אדם ואדמה – שבת ושמיטה – זמן ומקום
"וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' " (כ"ה ב') – במה השמיטה היא שבת לה'?
