משה אוסי

  1. כ"א ב' – "כי תקנה עבד עברי" – פתח הכתוב דווקא בעבד, כי הוא זֵכר ליציאת מצרים, הנזכר בדיבר ה: "אשר הוצאתיך מ ".
  2. רש"י כ"א ט"ו-ט"ז – גונב איש ומכרו או מכה אביו ואמו – עפ"י הצדק עונשם ב.
  3. כ"א י"ח – אם תכה חברים, תשלם חמשה דברים: נזק, צער, בושת, ו.
  4. רש"י כ"א כ"ב – אם באשה תפגע – מי יקבע – כמה דמים תפרע?
  5. כ"א כ"ו – אם אני עבד כנעני, והאדון היכני, אני יוצא ב ו.
  6. רש"י כ"א כ"ח – חייב סקילה, אסור בהנאה ואסור באכילה.
  7. כ"ב כ' – מהמכילתא: 'לא – בדברים; ולא – בממון'.

מדרשים ומפרשים על עשרת הדברות

א. אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ, שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ, אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ – וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ' ב').

על יסוד מדרש זה כתב המשורר לוין קיפניס את השיר הבא:

א. "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ"

כידוע עשרת הדברות נכתבו על שני לוחות אבן, וחמשת הדברות הראשונים מקבילים אל חמשת הדברות השניים. הדיבר הראשון - "אנכי ה' א-להיך" - מקביל לדיבר השישי "לא תרצח". וחז"ל ביארו זאת במשל: מלך נכנס למדינה, העמיד שם ציורים ואנדרטאות שלו, וטבע מטבעות בדמותו. לאחר זמן חיללו אנשי המדינה את הציורים, שברו את האנדרטאות וביטלו את המטבעות. במעשים אלו הם מיעטו את דמותו של המלך. כך גם מי ששופך דמים - מעלה עליו הכתוב כאילו מיעט בדמותו של בורא עולם, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בר' ט' ו').

א. שיבוטים ושוטים בט"ו בשבט

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'.

שאלות:

  1. ו' ג' – שומר דלתות ישראל – בשם זה נודע הא-ל לאברהם (בר' י"ז ח') וליעקב (בר' ל"ה י"א).
  2. ו' ח' – באיזו לשון מן החמשה נשבע ה' לתת לנו את א"י כמורשה?
  3. ו' י"ב – "ערל שפתים" – בעקבות רש"י – 'ערלי לב' פירושו: ‑‑‑‑‑ לב, כאילו הלב מכוסה בשומן, ואינו מאפשר הבנה.
  4. ו' ט"ז + כ' – מה מקשר בין לוי, עמרם וישמעאל?
  5. רש"י ו' כ"ו-כ"ז – "הוא אהרן ומשה"; "הוא משה ואהרן" – 'יש מקומות שמקדים אהרן למשה, ויש שמקדים משה לאהרן, לומר לך ש‑‑‑‑‑ כאחד.

בשלושה אירועים מתגלה יהודה כבעל תובנה עמוקה ואומץ לב, כאיש הנוטל על עצמו אחריות כבדהhttps://teman.org.il/sites/default/files/120110.jpg, וכמנהיג בזמן ובמקום הנכון המוביל מהלכים, שבסופם שינוי ותפנית:

שאלות:

  1. שני מלכים מתנגשים, השור והאריה נפגשים, מי הם האנשים?
  2. המלה 'אב' בנטיותיה השונות חוזרת ----- פעמים כדי לעורר רחמים בלב יוסף.
  3. רש"י מ"ד כ"ט – "וקרהו אסון" – מדוע? כי ה----- מקטרג בשעת סכנה.
  4. רש"י מ"ה י"ב – "והנה עיניכם רואות" – מה הם שני הסימנים, שנתן להם להוכחת דבריו?
  5. רש"י מ"ה י"ד – יוסף ובנימין בכו על חורבן שני ה----- ו----- שילה.
  6. מ"ה כ"ז – א. "ותחי רוח יעקב" – כיצד מתרגם זאת אונקלוס? ב. רש"י – לָמד על עֶגלה, ורמז על זאת בעֲגלה.

עמודים

Subscribe to משה אוסי