בלוג יהדות חברה וקהילה

מהו צבעה של הטלית? האם עליה להיות בצבע לבן או לבן עם פסים שחורים? ושמא על הטלית להיות בצבע שחור כפי שהיה צבעה בקרב יהודי תימן? ושמא אין לטלית צבע מוגדר ורצוי וכל צבע מן הצבעים ראוי לה? דברים אלה נראה בקצירת האומר במאמר קצר זה(מאמר זה הוא חלק מפרק בספרי 'ציצית בראי הרמב"ם ומפרשי חז"ל).

יש לעיין במנהג תימן, מדוע צבע הטלית שהיתה מצויה עמם, ונקראה 'שמלה', היתה בצבע שחור? ויש לציין שטלית זו שימשה אותם במשך כל היום לכל שימושיהם, היינו, לקניות, לימוד, חימום וכיוצ"ב.

יהודי תימני עטוף 'שאמלה' טלית שחורה ותוקע בשופר
צלם: קלוגר זולטן, מס' תצלום 32151קל ,ארכיון צה"ל ומעהב"ט

בקובץ הלכה ומסורה סופר שהגר"א התעטף בטלית גדולה כל היום: "ומובא בשם הגר"ש זצ"ל שהגר"א לא לבש טלית קטן של צמר, משום שהיה לבוש בטלית גדול של צמר כל היום". ועוד הובא שם: "ואין מנהגנו כן, ולמעשה בתימן נהגו ללבוש טליתות בצבעים שונים,  ועשו את הציציות רק לבנים, ולא שמענו שהניחו בכנפות צבע לבן".

חשוב לציין, כי בעבר כאשר היתה תכלת בציצית, גם חלק מכנף הטלית היה צבוע בתכלת, וצבע התכלת הוא גוון "שחרחר". וכן פירש רש''י: "שצבע שחור דומה לצבע התכלת".

מדברים אלו אנו למדים, שצבע התכלת שכתוב בתורה אינו צבע התכלת שרגילים בו בימינו. ולכן, לפי האמור לעיל שצבע הטלית בגוון התכלת, ברור הוא מנהג תימן שטליתם היתה בצבע שחור, ובודאי לאור פירוש רש"י: "דומה לרקיע המשחיר לעת ערב". וכפי שפסק רבנו הרמב"ם: "היתה כולה תכלת עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור מפני שהוא נראה כתכלת". ונעיין בפיהמ''ש לרבנו הרמב''ם שם תרגם את התכלת לערבית במילה: "אלאזרק", והרב יוסף קאפח העיר שם שמילה זו בערבית היא "גון כחול כהה מאד", ומובן שכחול כהה זה קרוב מאוד לשחור, שהרי יהודי תימן הלכו עם הטלית הכהה, ומכאן מובנים דרכם ומנהגם, ובודאי לאור דברי רבנו הרמב''ם שפירש שצבע התכלת דומה לשחור. ומדברי הגר"י קאפח עולה, שהתכלת וצבע 'קלא אילן' דומים מאוד לצבע השחור: "הלא תכלת וקלא אילן מזוהים עם השחור במשנת רבנו".

ובספר 'סערת תימן' תיאר המחבר את השתלשלות צבעה של הטלית בתימן: "לפנים השתמשו בתימן בטלית מבד לבן כחול בפסים, לטלית קראו 'סגאדה' מאוחר יותר נהגו בטלית שחורה העשויה מצמר כבשים אריגת יד יפה דקה ומצויצת והיא מיוחדת במינה ומשמשת אך ורק כטלית לשבת, זו נקראת 'שמלה בלדי'. בעשרות השנים האחרונות רוב הצבור כגדולים כקטנים קנו להם טליתו מאלה המקובלים בכל תפוצות ישראל הבאים מחוץ לתימן".

המג"א כתב שצבע הטלית ראוי להיות דווקא לבן: "ובזמנינו נוהגים לעשות את הטלית מצבע לבן", – משום להדמות לדרכיו יתברך, שכתוב "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר". והשתילי זיתים השמיט את דברי המג"א וכתב רק את דברי הט"ז: "שראוי למדקדק לעשות ארבע כנפות לבן או שכל הטלית תהיה לבנה כשהציציות לבנים, אבל לא הקפיד על טלית לבנה דוקא, משום שבתימן לא נהגו לדקדק בזה". וכך כתב ר' שלמה לוריא בספרו 'ים של שלמה': "דהמיימוני כתב בסוף הלכות ציצית דכל הצבעונים כשרים בטלית, בין אדומים בין ירוקים, וכן הא"ח כתב משמו, מ"מ לא נהגינן כן היכא דאפשר, אע"ג דגבי ארבעה כנפות שהוא טלית קטן לא קפדינן, ועושין בכל צבע, וכן ראיתי מורי מהר"ר דוד הזקן שהיה [לו] טלית קטן שחור".

יוצא אפוא, שבתימן צבעה של הטלית לא היה כפי שעינינו רואות ולזר זר בימינו אנו, אלא היו בצבע מיוחד, והוא השחור, ולא רק אלא גם צבעים אחרים, וע"כ ראוי לנו לשמור על מסורת אבות היותר קדומה, או לפחות להנהיג דברים אלו בימים כמו תשעה-באב, צומות ותעניות שבהם ראוי להתעטף ב'שמלה' שצבעה שחור וכך להגיע לידי הכנעת הלב בצורה מהירה ומיוחדת יותר.

בתמונה: טלית צבעונית צילום מדרום תימן שהופיע בספר 'במעגלות תימן'