בלוג יהדות חברה וקהילה

שאלות:

1. בעל הטורים י' א' – "בֹא אל פרעה" – 'בא' בגימטריה ‑‑‑‑‑, רמז ל‑‑‑‑‑ מכות שעוד יביא עליו.
2. אני מאוד מתרבה, את השמש מכסה, ומחסל כל צמח מתנשא.
3. רש"י י' י' – "רְאו כי רעה נגד פניכם" – עפ"י המדרש ה'רעה' הוא כוכב, וסימנו דם ו‑‑‑‑‑.
4. י' כ"א – "וימש חשך" – רש"י מביא שני פירושים למלה 'וימש': א. מלשון ‑‑‑‑‑ = שהחשיך עוד. ב. מלשון '‑‑‑‑‑ בצהרים'=כפול ומכופל.
5. רש"י י' כ"ב – "ויהי חשך אפלה שלשת ימים" – שלושת ימי האפלה שימשו לשתי מטרות. מה הן?
6.  י' כ"ב – "ויקרא פרעה אל משה" – ה'כלי יקר' שואל: מדוע הוא קרא רק למשה? ועונה כי ידע, שכאשר נולד משה נתמלא כל הבית ‑‑‑‑‑, וחשב שתהיה לו סגולה להביא את ה‑‑‑‑‑ במקום החושך.
7. י' כ"ט – "כן דברת" – מה פירוש המלה 'כן' במקרא?
8. י"ב ב' – "החדש הזה לכם" – בעל הטורים: יש בפס' 3 פעמים 'חודש', לומר שא' בניסן הוא ראש לחודשים, למלכים ול‑‑‑‑‑.
9. רש"י י"ב מ' – החשבון של 430 שנה הוא כדלהלן: ‑‑‑‑‑ שנה משנולד יצחק, ו‑‑‑‑‑ משעת גזרת בין הבתרים.
10. רש"י י"ג ד' – הקב"ה חסד גומל, ומשחרר בחודש כשר, וגם מזג האויר מאפשר.
11. רש"י י"ג ח'-ט' – "בעבור זה... והיה לך לאות על ידך" – לרשע תשיח, ועל החלשה תניח.
12. רש"י י"ג י"ג – סייענו לישראלים – ולנו בכורי מצרים נמשלים.
13. א. מה הקשר בין הפרשה להפטרה שבירמיה מ"ו?
    ב. באיזה שם עיר רמוז השם 'פנחס'?

למתקדמים:

1. רשב"ם י' א' – "כי אני הכבדתי" – רק במכת ה‑‑‑‑‑ נאמר שה' הכביד את לבו, כי בה נאמר "ויוסף ‑‑‑‑‑".
2. רמב"ן י' ה' – "ואת כל העץ הצומח" – הארבה אכל את פרחיהם, ולא השאיר להם פרח או ‑‑‑‑‑.
3. ראב"ע י' י"א – "כי אותה אתם מבקשים" – האם משה שיקר באומרו ''דרך שלושת ימים''?
4. עפ"י יואל א' ד' – כמה שמות/סוגים לארבה?
5. ראב"ע י' י"ג – "ורוח קדים" – מדוע נקרא המזרח 'קדמה'?
6. י' ט"ו – "ויכס את עין כל הארץ" – 'עין הארץ' הוא כינוי
   ל‑‑‑‑‑ (אונקלוס), ולכן חשְכה הארץ. ולמה לקתה ה‑‑‑‑‑? כי היא שימשה אלוה למצרים. ובימינו נבנתה בקהיר עיר הנקראת 'עֵין אלשמְס', ובלועזית הֶליופוליס=עיר ה‑‑‑‑‑.
7. י' כ"ב – "ויט משה את ידו" – הראב"ע מספר מנסיונו האישי, כי באוקינוס יבוא חושך ‑‑‑‑‑ עד שלא יוכל האדם ל‑‑‑‑‑ בין יום ובן לילה, וזה נמשך לפעמים ‑‑‑‑‑ ימים.
8. ספורנו י"א ג' – לכבודו של מי הרבו המצרים להשאיל לבני ישראל? והרשב"ם סובר, ש'וישאילו' הוא לשון ‑‑‑‑‑ גמורה.
9. רש"י י"ב י"ז – "ושמרתם את המצוֹת" – ר' יאשיה אומר אל תקרי 'מצוֹת' אלא 'מצוות', מכאן האמרה: מצווה הבאה לידך אל ------- .
10. י"ב כ"ו – "כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" – זוהי שאלתו של הרשע, והיא נאמרת בלשון ‑‑‑‑‑, ואילו שאלת התם (י"ג י"ד) ושאלת החכם (דב' ו' כ') – שתיהן נאמרות בלשון ‑‑‑‑‑.
11. י"ג ט' – "והיה לאות על ידך" – בתפילין של רבנו תם קודמת פרשת 'והיה אם שמוע' לפרשת '‑‑‑‑‑'. חכמינו מציינים שהמלה 'שבת' מרמזת בדרך של נוטריקון לשלוש המצוות הקרויות 'אות', והן: ש‑‑‑‑‑, ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, תפילין.
12. רש"י י"ג ט"ז – "ולטוטפות בין עיניך" – עפ"י מנחם בן סרוק (מדקדק ספרדי מהמאה ה-10) 'טוטפות' מלשון "אל ‑‑‑‑‑" (מיכה ב' ו'), לשון דיבור, שהרואה אותם יזכור ה‑‑‑‑‑ וידבר בו.