בלוג יהדות חברה וקהילה

1. מ" כ"ח – "ויחי יעקב" – רש"י מביא שני הסברים לסיבת היות הפרשה סתומה: א. ש‑‑‑‑‑ עיניהם של ישראל מצרת השיעבוד ב. ביקש לגלות את ה‑‑‑‑‑ ונסתם ממנו.
2. רש"י מ"ז כ"ט – "ועשית עמדי חסד ואמת" – זהו חסד שעושים עם ה‑‑‑‑‑, כי אין מצפים מהם לגמול.
3. מ"ח א': "ויאמר ליוסף" – רש"י: וי"א ‑‑‑‑‑ היה רגיל לפני יעקב בתלמוד. ב'שפתי חכמים' כתוב, שמכיוון ש‑‑‑‑‑ היה בעל תורה והשכיל יותר מאחיו, שיכל יעקב את ‑‑‑‑‑ כדי לברכוֹ.
4. רש"י מ"ח ח' – "וירא ישראל... ויאמר מי אלה" – איזו מין ראייה זו?
5. כיצד מתרגם אונקלוס את: א. מ"ח י"ד: "שִׂכּל את ידיו" ב. מ"ח כ"ב: "שכם אחד" ג. מ"ט י"ג: "וירכתו עד צידון".
6. רש"י מ"ח ט"ז – "וידגו לרב בקרב הארץ" – מדוע דימה אותם דווקא לדגים?
7. רש"י מ"ח י"ט – מנשה עתיד לצאת ממנו ‑‑‑‑‑, ומאפרים יֵצא ‑‑‑‑‑.
8. רש"י מ"ט ל"ג – "ויגוע ויֶאסף רגליו" – 'ומיתה לא נאמר בו, מכאן שיעקב אבינו לא ‑‑‑‑‑'.
9. רש"י נ' ג' – "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" – האם הם בכו רק מפאת כבודו של יוסף?
10. רש"י נ' ט"ו – "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם" – מה השינוי שחל כעת ביחסים שבין יוסף לאחיו?
11. מ"ט כ"ח – "וזאת אשר דבר להם אביהם" – בעל הטורים: סיים ב'זאת', ובו בלשון פתח משה ובֵרְכם: ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ (דב' ל"ג א').
12. מהו הקשר בין הפרשה לבין ההפטרה במל"א ב'?
13. מי אני?
    א. שני זוגות אחים שווים – אלה בחרון אף רבים, ואלה כדגים פרים ורבים.
    ב. אני כזה טיפוס, נושף אחרי הסוס, לכשתראני תנוס.
    ג. לאחר מותו זכה לכבוד מלכים בהלווייתו.
    ד. אם תרצו לדעת מדוע לשבט זה הסמל, בַקרו בעיריית י"ם וראו הדגל.
    ה. האחד נחלתו מגיעה עד לבנון, והשני באוהל לומד חוק ותקנון.
    ו. הוא זאב שטרף, ואחיו טרוף טורף.
    ז. האחד חלוץ, וגדודים יקים – ואחיו מסוגל לרוץ למרחקים.
    ח. האחד רבָה ופרָה, 'בלי עין הרע' ; ולשני - הזיתים והשמן מרובים בגלל נחלתו העשירה.
    ט. הבינו ורְאו, כי הבּן הפסיד הגדוּלה בגלל יוסף ובלהה.
    י. אין גיבור כמותי, והחיה סמל לשבטי וגם שם קיבוץ דתי (בגליל התחתון).

למתקדמים:

1. מ"ז כ"ח – רבנו בחיי ובעל הטורים כתבו, שהמלה 'ויחי' בגימטריה 34, כמספר שנותיו המאושרות של יעקב. כיצד הגיעו למספר זה?
2. מ"ז כ"ח – הרמב"ן רואה את הסיבה לגלות ‑‑‑‑‑ (=הנוצרים) הרשעה בגלל המלך ‑‑‑‑‑, שכרת ברית עם הרומיים.
3. מ"ז כ"ט – "ויקרבו ימי ישראל למות" – הרשב"ם מבחין, שבכל מקום שאדם חפץ לצוות את בניו אומר הכתוב '‑‑‑‑‑', וכן: "‑‑‑‑‑ ימי דוד למות ויצו את ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑" (מל"א ב' א').
4. מ"ח ב' – "ויתחזק ישראל וישב על המטה" – הגאון מווילנא מעיר, שהמלה '‑‑‑‑‑' בגימטריה 59, והמלה 'הנה' ("אביך חולה" – מ"א א') בגימטריה ‑‑‑‑‑, מכאן שכל מי שמבקר את החולה נוטל אחד מ‑‑‑‑‑ מחוליו.
5. רשב"ם מ"ח ה' – "ועתה שני בניך... לי הם" – מה מסמלת הצהרה זו עבור יוסף?
6. ספורנו מ"ח ז' – "בבואי מפדן" – כדברי חז"ל: 'אין אשה מתה אלא ל‑‑‑‑‑'.
7. ראב"ע מ"ח י"ד – "כי מנשה הבכור" – מה פירוש המלה 'כי' ?
8. מ"ח ט"ז – "ויקָרא בהם שמי" – אומר בעל הטורים, כי שבטי ישראל ייקראו על שם ‑‑‑‑‑, כדכתיב: "גאלת בזרוע עמך בני יעקב ו‑‑‑‑‑" (תה' ע"ז ט"ז).
9. רש"י מ"ח כ' – וישם את אפרים לפני מנשה" – מה פירוש 'וישם' ? האם שם אותם ממש ?
10. מ"ט א' – "הִקבצו ושִמעו בני יעקב" – מהי מטרת דבריו של יעקב לשבטים עפ"י הראב"ע?
11. מ"ט כ"א – "נפתלי אילה שלוחה" – יש המפרשים 'אילה' במשמעות עץ האֵלה המתפשט עם שלוחותיו; וכן 'אמרי שפר' – אמירי העץ, הענפים ה'משופרים' והיפים. וכהוכחה יעיד הפסוק: "יחולל ‑‑‑‑‑ ויחשף יערות" (תה' כ"ט ט'); ובאמת נחלת נפתלי הנמצאת ב‑‑‑‑‑ מיוערת.
12. מ"ט כ"ב – "בן פורת יוסף" – כיצד מבין הרשב"ם את הביטוי 'בן פורת' ?
13. ספורנו נ' ד' – "דַברו נא באזני פרעה" – מדוע זקוק יוסף למתווכים, ואינו מדבר אישית עם פרעה?
14. נ' ט"ו – "ויאמרו לוּ ישׂטמנו יוסף" – פירוש המלה 'לוּ' עפ"י רש"י: ‑‑‑‑‑, ואילו אור החיים מְפרשהּ: ‑‑‑‑‑, שהאחים היו מייחלים שיוסף ישיב להם כגמולם כדי ‑‑‑‑‑ על ‑‑‑‑‑ ולהימנע מגלויות ומצרות בעתיד.

תשובות: 1. א.שנסתמו ב. הקץ 2. המתים 3. אפרים, ידיו 4. ראייה שכלית, חזה את העתיד 5. (החליף) בחכמה 6. כי הם פרים ורבים, ואין עין הרע שולטת בהם. 7. גדעון, יהושע 8. לא מת 9. לא, כי הביא ברכה למצרים. 10. יוסף הפסיק להזמינם לסעודות. 11. וזאת הברכה 12. מותם של יעקב ודוד ותוכן צוואותיהם 13. א. שמעון ולוי, מנשה ואפרים ב. דן ג. יעקב ד. יהודה – אריה ה. זבולון ויששכר ו. בנימין ויוסף ז. גד ונפתלי ח. יוסף ואשר ט. ראובן י. יהודה – (קיבוץ) לביא

למתקדמים: 1. 17 שנים משנולד יוסף ועד שנמכר, ו-17 שנים שחי במצרים. 2. אדום, אגריפס 3. ויקרבו, שלמה בנו 4. המטה, 60, אחד מ-60 5. שיוסף הופך לבכור ונוטל פי שניים 6. לבעלה 7. אעפ"י ש.. 8. יוסף 9. לשון מינוי ומעלה 10. דברי נבואה לעתיד 11. אילות, בגליל 12. בן פורֶה וגדֵל 13. כי היה אבֵל ולבוש שק 14. שמא, הלוואי, כדי לכפר על עוונם