בלוג יהדות חברה וקהילה
מדוע ציווה הקב"ה מלכתחילה על עצם הקרבת קרבנות?
אמנם הקרבנות מסייעים לכפר על עוונותיהם של ישראל, אבל אין התורה מבארת לנו מדוע קיים צורך בקרבנות דווקא. שני פוסקים חשובים חלוקים בדעותיהם, והם הרמב"ם והרמב"ן.
כותב הרמב"ם במורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל"ב: "כשתתבונן בפעולות האלוקיות, רוצה לומר הפעולות הטבעיות, יתבאר לך מהם ערמת השם וחכמתו... והוא שאי אפשר לצאת מן ההיפך אל ההיפך פתאום. ולזה אי אפשר לפי טבע האדם שיניח כל מה שהרגיל בו פתאום...והיה המנהג המפורסם בעולם כלו שהיו אז רגילין בו והעבודה הכוללת אשר גדלו עליה להקריב מיני בעלי חיים בהיכלות ההם אשר היו מעמידים בהם הצלמים... ומפני זה השאיר השם מיני העבודות ההם והעתיקם... לשמו יתברך, וציוונו לעשותן לו יתברך... והגיעה התחבולה בזאת הערמה האלוקית שנמחה זכר עבודה זרה, והתבסס היסוד הגדול האמיתי באומתנו, והוא מציאות השם ואחדותו".
הרמב"ם אומר, אם כן, שהקב"ה ציווה את ישראל להקים מקדש ולהקריב קרבנות, משום שבעולם הנוכרי הקדום עבדו עבודה זרה והקריבו קרבנות; ורצה הקב"ה לעקור את העבודה הזרה מישראל, אולם ידע הבורא שאי אפשר לגמול את עמ"י ממנהגי הקרבת הקרבנות שהיו נהוגים בסביבתם הנוכרית, לכן אִפשר הקב"ה לישראל לקיים פולחן שיש לו דמיון מסויים לפולחן האלילי, אלא שנשוא הפולחן היה הקב"ה באופן בלעדי, ועל ידי כך נמחקה תכונת האלילות מקרב עם ישראל.
פוסקים רבים התנגדו להסברו זה של הרמב"ם ובראשם הרמב"ן, שהתנגד לו באופן נחרץ. הוא מקשה על שיטת הרמב"ם מן העובדה שהבל ונח הקריבו קרבנות לה', ואילו באמת היו הקרבנות רק המצאה חדשה ממדבר סיני אשר נועדה לעקור מנהגי אלילות, קשה להבין כיצד צמח סוג זה של עבודת ה' כבר בתקופה הקדומה; והוא מכנה את דברי הרמב"ם 'דברי הבאי ירפאו שבר גדול'. לרמב"ן שני טעמים אחרים למצוות הקרבת הקרבנות: הסברו הראשון הוא, שאם אנו רוצים להסביר ל'עמך' את פשר הקרבן, ניתן להסביר להם שהמטרה היא לגרום לחזרתו בתשובה של מביא הקרבן. וכך, כאשר יראה האדם את הכהן מבצע את פעולת ההקרבה, ייזכר בחטאיו ויחוש שֶמה שקורה לבעל החיים הנקרב היה צריך לקרות לו, ובאופן זה הוא יחזור בתשובה שלמה. אמנם מוסיף הרמב"ן שהסברו זה איננו הטעם האמיתי להבאת הקרבנות, אלא הוא רק נועד לשמש כתחליף להסברו של הרמב"ם כדי ליישב את דעתם של פשוטי העם המבולבלים. ובאשר להסברו השני הוא כותב: "ועל דרך האמת יש בקרבנות סוד נעלם...וכל קרבן לשון קריבה ואחדות"; ז"א שהקרבת הקרבן מקרבת את האדם לבוראו, והיא מלאה בתוכן מיסטי קדוש.
לסיכום: שיטת הרמב"ם הרציונליסטית מסבירה את הקרבנות ככלי שנועד לעקור את האלילות מישראל, ואעפ"יכ להלכה הוא פוסק במשנה התורה, שבכל הדורות קיימת מצווה וחובה להקים את ביהמק"ד ולהקריב בו קרבנות. לעומתו סובר הרמב"ן, שלמצוות הקרבת הקרבנות יש ערך רוחני -מיסטי. פוסקים, שבאו אחריהם ואשר דנו בטעמי מצוות הקרבנות, ניסו לגשר בין שתי השיטות.
