נושאי חברה

במאות השנים האחרונות ה"חילבה" נחשב מאכל "תימני", כיון שיהודי תימן בלבד נהגו לאוכלו והביאו מאכל זה מתימן לישראל. לא ידוע לי על עדה אחרת מהעם היהודי הנוהגת לאכלו.

לא ידוע הדבר לרבים, אך החילבה הינו מאכל כלל יהודי עתיק ביותר, אחד המאכלים העתיקים ביותר בישראל ובעולם שהיה נפוץ מאוד בארץ ישראל, מאות שנים לפני בית ראשון, עוד מתקופת יהושע בן נון, והוא מוזכר מספר פעמים במשנה ובתלמוד.

ספר זה מבוסס על מחקר ראשוני אודות עולי/יוצאי תימן במאבק הבטחוני בא"י ועילה החל משנת 1908 וכלה ביום בכרזת המדינה ה-15 במאי 1949. המחקר ארך שנתיים ימים והתמקד על השתתפותם במאבק הביטחוני החל בארגון "השומר" (1908), דרך הגדודים העבריים במלה"ע הראשונה (1918-1914), המחתרות, חיל הנוטרים ומשטרת היישובים העבריים, וכלה בחילות הצבא הבריטי במהלך מלה"ע השנייה (1945-1939).

אנו נמצאים לאחר חודש של אמירת פיוטים הנקרא 'אשמורות', שבו כולם עטופים בטליתות מצויצות, וקוראים את הפיוטים הקבועים בחרדת קודש וברעדה.

ועתה הגענו לחודש תשרי, חודש מיוחד מאוד, הן בפן הרוחני שהרי חודש זה מכיל מצוות רבות, בין היתר: תשובה, צדקה ותפילה. והן בפן המעשי, שע"מ לקיים מצוות רבות בחגים אלו דרוש עשייה כבירה, למשל: ניקוי השופר, בניית סוכה, גזימת הלולב, עשיית האגודה ועוד כהנה וכהנה.

מסורת אבותינו הקדומה ידועה כמסורת שמרנית וקנאית למנהגיה היותר ראשונים, דוגמה לשימור מסורות קדומות אצל יהודי תימן ניתן להביא מרבנו הרמב"ם שפסק בהלכות תפלין מזוזה וספר תורה: "אמרו עליו על רב תלמיד רבנו הקדוש, שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה, או בלא ציצית, או בלא תפילין". ויהודי תימן לא הסירו מצוות אלה מעליהן אלא דבקו בהם והתמידו ככל שניתן. הגר"י קאפח זצ"ל תיאר את יהודי תימן כשומרי מסורת אבות אדוקים, וז"ל: "והנה מסורת קדומים נפלאה נשתמרה רק בידי יהודי תימן כפי שנשתמרה מסורת האמת".

עמודים

Subscribe to נושאי חברה