כבכל שנה, החגים המתקרבים ובאים עלינו לטובה הם תקופה מצוינת לנוח ולהתרענן משגרת היום יום, וכן גם הזדמנות נפלאה לבלות עם משפחתנו, קרובינו ואהובינו. אז אין ספק שכולנו מאוד נהנים מזמן האיכות של חגי תשרי, אבל האם אנחנו באמת מכירים אותם? האם אתם יודעים מה הם מקורותיהם ומניין הם התפתחו? האם המנהגים וההלכות הנהוגים בהם מוכרים לכם? האם אתם בקיאים בהווי שהתפתח סביבם? כדי לבדוק האם למועדים הללו ישנה משמעות אמיתית עבורכם, הכנו עבורכם מבחן קצר ומאתגר שבסופו תגלו האם אתם מומחים בכל מה שקשור לחגי תשרי?
כמעט אלף שנים מפרידות בינינו לבין ר' שלמה אִבְּן גַבּירול, והוא אחד מגדולי המשוררים שקמו לנו; "פרש המליצה ואמן השיר", איש ההגות והמסתורין, או כפי שתיאר אותו ח"נ ביאליק כחלק מ"ארמון פלאים שגיא ונהדר, עומד בתפארתו לְנס וּלְמופת לַדור האחרון". אחת היצירות ההגותיות החשובות שלו היא "כתר מלכות". היצירה עוסקת בתפיסת הא-לוהות – הא-ל האחד והיחיד, הקדמון והאינסופי, שהוא מרומָם ומתנשא מעבר לַהשגה ולמציאות. לו החכמה והרצון, ברצונו ברא את העולם, והמציאות כולה נובעת ממנו: "אַתָּה אֶחָד, רֹאשׁ כָּל מִנְיָן וִיסוֹד כָּל בִּנְיָן".
אחות קטנה הוא פיוט הפותח את תפילות ראש השנה אצל יהודי המזרח. מחבר הפיוט הוא הרב אברהם חזן מגירונה מהמאה ה-13: "אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ".
הפיוט מתאר את מצבה השפֵל של כנסת ישראל המכונָה "אחות קטנה" - היא נמצאת בגלות ומצפה לגאולה.
פרשת נצבים נקראת תמיד בשבת שלפני רה"ש, וחיזוק לדבר שבפרשה מדובר על התשובה (ל' ב'-ג'): "וְ‑‑‑‑‑ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת ‑‑‑‑‑ וְרִחֲמֶךָ"
שבת זו סמוכה לר"ח, אך אין מכריזים על רה"ח כדי לבלבל את ‑‑‑‑‑.
רש"י כ"ט ט' – באיזה יום כינס אותם משה?
רש"י כ"ט י"ב – כמה קללות שמעו העם?
רש"י כ"ט ט"ז – מדוע עבודה זרה נקראת 'גלולים'?
כ"ט י"ז – החכמים מצאו רמז למלה 'שופ"ר' בראשי תיבות מתוך הפס', מהו?
י"ז י"ח – לְמה שימשו שני ספרי התורה שהיו אצל המלך?
הרמב"ם: 3 מצוות נצטוו ישראל כשנכנסו לארץ: למנות להם מלך, שנאמר "שׂום ‑‑‑‑‑ עליך מלך"(י"ז ט"ו), ולהכרית זרעו של עמלק, שנאמר: "‑‑‑‑‑ את זכר עמלק" (כ"ה י"ט), ולבנות בית הבחירה, שנאמר: "‑‑‑‑‑ תדרשו ובאת שמה" (י"ב ה').
רש"י ט"ז י"ח – "לשבטיך" : מלמד שמושיבים דיינים לכל ‑‑‑‑‑ ובכל ‑‑‑‑‑.
מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שנתחברו לאחר חורבן בית המקדש הראשון. חז"ל מייחסים את חיבור המגילה לירמיהו הנביא, ומְכנים את הספר "מגילת קינות", וכך שמו בִשְפות אירופה Lamentationes - קינות בלטינית. המגילה פותחת ב- "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". 'איכה' – צורה מואורכת של מילת השאלה 'איך', והיא משמשת בַמקרא לִפְתיחת שאלה רטורית, שהיא אמירה יותר מִשּאלה: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכם" – מלין משה על כובד משאו, וישעיהו קובל על הידרדרות צאן מרעיתו: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
כ"א י"א – א. הקנאי חייב להיזהר שמעשהו לא יגרום לו להיבדל מכלל ישראל, ולכן משבח הכתוב את פינחס: "בקנאו את קנאתי ב‑‑‑‑‑"; על שנשאר בתוך הקהל. ב. מי אמר: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לָה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת" (בהפטרה, מל"א י"ט).
כ"ה י"ח – "כי צוררים הם לכם" – מדוע לא ציווה ה' להשמיד את המואבים?
רש"י כ"ו ב' – מדוע נצטווה משה למְנות שוב את העם?
רש"י כ"ו ה' – "משפחת החנכי" – מדוע הדביק הכתוב את האות ה' בתחילת השם ואת האות י' בסופה?
רש"י כ"ו י"ג – מדוע הירידה הגדולה במספר בני שבט שמעון?
