יהדות חברה וקהילה

    פרשת תצוה תשפ"א ד"ר יגאל בן שלום "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". פרשה זו היא המשך ישיר של פרשת תרומה. בפרשת תרומה הפניה היא בלשון דבור, דבר אל בני ישראל לצורך השעה, תרומה לבניין המשכן. בפרשת תצוה נוקט הכתוב בלשון ציווי, כלומר ציווי לדורות בכל הקשור לנר התמיד ושמן זית למאור. להעלות נר תמיד. נר לדורות. נרות השבת הפכו למסורת בקרב כל קהילות ישראל. הדלקת נרות שבת משרה אוירה של שלוה ורוגע, מפרידה בין שבוע של עבודה, ריצות, דאגות היום יום לשבת של מנוחה,...
קרא עוד
  פרשת תרומה – שבת זכור   ד"ר יגאל בן שלום   חודש אדר השנה, תשפ"א, מעורר מחשבות רבות, הנובעות משורה של מאפיינים הנוגעים למסורת המקובלת ביהדות. אנו אמורים לשמוח בחודש זה. השמחה נובעת מחג הפורים המתקרב ובא. שמחה על הנס של פורים, הכרת הטוב למרדכי ואסתר אשר הצילו את העם והטמיעו את המנהגים החברתיים: מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו. אורה של שמחת הפורים השנה יעומעם בצל קרבנות מגפת הקורונה, המתים, החולים והנפגעים הרבים מבחינה כלכלית. ראש חודש אדר חל בשבת פרשת משפטים ופרשת שקלים, הראשונה מבין ארבע...
קרא עוד
פרשת משפטים תשפ"א פרשת משפטים שזורה בפרשה שלפניה פרשת יתרו. בפרשת יתרו עדים אנו להתגלות על הר סיני, מתן עשרת הדברות שהן לב ליבה של התורה. בפרשת משפטים יורדת התורה, אחרי ה"הקולות והברקים", לפרטי המצוות, למערכת הוראות וכללים להתנהלות האדם בחיי יום יום במצבים שונים. ~ קשר נוסף בין שתי הפרשות ואלה המשפטים, ו' החיבור מחברת בין הפסוק האחרון בפרשת יתרו "ולא תעלה במעלת על מזבחי" לבין פרשת המשפטים או המשפטנים. כך מוצאים אנו במדרש במסכת סנהדרין האומר: "דרש בר קפרא: מה מקור הדין שאמרו חכמים "הוו מתונים...
קרא עוד

עמודים