בלוג יהדות חברה וקהילה
סעודת יתרו
ביום חמישי לפרשת יתרו עורכים יהודי תוניס סעודה, ובה משתמשים בכלים זעירים המותאמים לילדים. המנה העיקרית היא - בשר יונה, ובסופה מגישים לילדים ממתקים ומיני עוגות זעירות. י"א שהסעודה היא זכר למגפה שפגעה והפילה חללים רבים בעיקר בקרב הבנים, ונפסקה כליל בשבוע פרשת יתרו; וי"א שהסעודה מקורה בפרשת השבוע - זכר לארוחה שסעדו אהרון ובני ישראל אצל יתרו: "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים" (י"ח י"ב). במרוצת הזמן הפכה החגיגה לחגם של כל הבנים, שהגיעו לשלב של קריאת "הפרשה", וזכו לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדברות. ויש הדרשים את המילה סיו"ם כנוטריקון: סעודת יתרו ומשה.
חידות וחידודים לפרשת יתרו
- רש"י י"ח א' – "וישמע יתרו" – שמע על ‑‑‑‑‑ ים סוף ומלחמת ‑‑‑‑‑.
- י"ח י' – יתרו היה הראשון שהודה לקב"ה בקריאה: ‑‑‑‑‑ ה'.
- רש"י י"ח י"א – "כי בדבר אשר זדו עליהם" – מהי האמרה של חז"ל שמשמעותה: פרע מהם מידה כנגד מידה?
- רש"י י"ט י"ג – "במשוך היובֵל" – למלה 'יובֵל' 3 פירושים. איזה מהם אינו נכון? א. שנת החמישים ב. יובַל מים ג. איִל ד. שופר
- רש"י י"ט ט"ו – ימים שלושה אין גישה אל האשה – לימים אלה קוראים: שלושת ימי ‑‑‑‑‑.
- רש"י י"ט י"ט – "משה ידבר" – כמה דברות שמעו בנ"י מפי הקב"ה עצמו?
- י"ט כ' – "וירד ה' על הר סיני" - ה'חזקוני' (ר' חזקיה מחכמי צרפת במאה ה-13, כתב פירוש על רש"י) מעיר על פס' זה, כי התורה לא ניתנה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ כדי שלא תהיה קנאה בין השבטים, ויאמרו: בחלקי ניתנה!
- בדיבור אחד נאמרו, למרות שפעמיים נזכרו.
- כ' ב' – נגלָה כאיש מלחמה במצרים, ופעם כזקן מלא ארך אפיים, ופעם בקולות וברקים משמים.
- רש"י כ' י"ג – "לא תגנב" – כיצד נוכיח שהכתוב מדבר בגונב נפשות?
- רש"י כ' ט"ו – "וכל העם רואים" – מלמד שלא היה בהם ‑‑‑‑‑.
- רש"י כ' ט"ו – אמנם רוצים לשמוע מצווה וחוק, אך נרתענו ועמדנו מרחוק.
- רש"י כ' י"ט – "כי מן השמים דברתי אליכם" – וכתוב אחר אומר: "וירד ה' על ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ (י"ט כ'), בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם: "מן ‑‑‑‑‑ השמיעך את קולו" (דב' ד' ל''ו).
למתקדמים
- זכה יתרו ונקראה פרשה על שמו. ומכיוון שגילה מידה של הכנסת אורחים כלפי משה הנרדף, זכו בני בניו וישבו בלשכת ה‑‑‑‑‑ (סנהדרין ק"ד ע"א).
- י"ח א' – "וישמע יתרו" –ראב"ע טוען, כי יתרו הגיע אחרי שהוקם ה‑‑‑‑‑, ואילו ה'גאון' (הרס"ג) סובר שהוא בא לפני ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑.
- י"ח ט' – "ויִחַד יתרו" – רש"י: מדרש אגדה, נעשה בשרו ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑; ואילו הראב"ע גוזר את המלה מלשון ‑‑‑‑‑.
- י"ח כ"ב – "שרי אלפים" – רש"י כותב שמספרם ‑‑‑‑‑, ואילו הראב"ע סובר שאולי אלה הם ראשי ה‑‑‑‑‑, ומספרם ‑‑‑‑‑.
- ראב"ע י"ח כ"ז – דרך כבוד הוא בן משפחה לשלח, כמו אברהם אבינו המארח.
- י"ט א' – "בחודש השלישי" – הראב"ע סובר, שאם חודש אייר לא היה מעובר, כי אז מתן תורה חל ביום ‑‑‑‑‑.
- י"ט ב' – "ויחן ישראל" – ידועה אמרת חז"ל: כאיש אחד ב‑‑‑‑‑ אחד. ואולם הראב"ע סובר שהפועל 'ויחן' בא בלשון יחיד, כי הוא מתאר את ראשי ה‑‑‑‑‑ והזקנים שהיו מועטים, ובעבור כבודם עמדו 'נגד ההר'.
- נגאלנו בזכות ההבטחה 'על כנפי נשרים', והודות לא-ל חי מרומים, עלִינו על 'מרבד קסמים'.
- ראב"ע כ' ט"ו – רק בדברות חמישה, מוזכר שֵם השם קדישא.
- כ' י"ב – "למען יאריכון ימיך" – עפ"י הספורנו אדם יזכה לאריכות ימים, אם ישמור את ‑‑‑‑‑ הדיברות . כמו כן הוא מציין שחמשת הדברות האחרונים הם, שלא נזיק לאדם בגופו, בכבודו וב‑‑‑‑‑, במעשה, בדיבור וב‑‑‑‑‑.
- כ' י"ג – הרמב"ן מביא את דברי חז"ל האומרים, כי שני הלוחות ניתנו כנגד שמים וארץ; ומזה מתברר שלוח ראשון כנגד תורה ‑‑‑‑‑, ולוח שני כנגד תורה ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑.
- כ' י"ג – הכלי יקר: שני לוחות זה כנגד זה; "זכור את יום השבת" מקביל אל "לא תענה", כי כל מי שמחלל שבת מעיד ח"ו שלא ברא הקב"ה את עולמו ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ונח בשביעי; "כבד את אביך" – וכנגדו לא "תחמד", כי כל החומד סופו שמוליד בן ש‑‑‑‑‑ אותו.
- כ' כ"א – "מזבח אדמה" וכו' – רשב"ם: כי כשבונין אותן ‑‑‑‑‑ בכלי ברזל, רגילין המסתתין לעשות בהם ציורים וצלמים.
- איזה פס' מן ההפטרה (ישע' ו') נאמר בקדושה שבעמידה?
תשובות: 1. קריעת, עמלק 2. ברוך 3. בקדרה אשר בישלו, בה נתבשלו 4. ב' 5. הגבלה 6. רק שני הראשונים 7. ארץ ישראל 8. שמור וזכור 9. התגלויותיו השונות של הקב"ה 10. כי בלאווין הסמוכים העונש הוא מיתה 11. סומא 12. "וינועו ויעמדו מרחוק" 13. הר סיני, השמים
למתקדמים: 1. הגזית 2. המשכן, מתן תורה 3. חידודין חידודין, חדווה ('חדווה' – הפגנת שמחה כלפי חוץ) 4. 600, השבטים, שנים עשר 5. משה שמלווה את חותנו 6. ששי 7. בלב, המטות 8. עליית יהודי תימן ב-1949 9. שם ה' מוזכר רק ב-5 הדברות הראשונים 10. 5, ממונו, מחשבה 11. שבכתב, שבע"פ 12. ששה ימים, מקלל ('קל' היפך מ'כבד') 13. גזית (=גזיזה) 14. "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ו' ג')
