בלוג יהדות חברה וקהילה
שאלות:
- ו' ג' – שומר דלתות ישראל – בשם זה נודע הא-ל לאברהם (בר' י"ז ח') וליעקב (בר' ל"ה י"א).
- ו' ח' – באיזו לשון מן החמשה נשבע ה' לתת לנו את א"י כמורשה?
- ו' י"ב – "ערל שפתים" – בעקבות רש"י – 'ערלי לב' פירושו: ‑‑‑‑‑ לב, כאילו הלב מכוסה בשומן, ואינו מאפשר הבנה.
- ו' ט"ז + כ' – מה מקשר בין לוי, עמרם וישמעאל?
- רש"י ו' כ"ו-כ"ז – "הוא אהרן ומשה"; "הוא משה ואהרן" – 'יש מקומות שמקדים אהרן למשה, ויש שמקדים משה לאהרן, לומר לך ש‑‑‑‑‑ כאחד.
- כיצד מתרגם אונקלוס את המלים: א. ז' א': "יהיה נביאך" ב. ז' י"א: "בלהטיהם" ג. ז' כ"ז – "כל גבולך" ד. ח' י"ט – "(ושׂמתי) פדות"?
- רש"י ז' כ"ב – "ויחזק לב פרעה" – מהי האמרה המתאימה למשפט: אתם מביאים מכשפות למצרים שכולה כשפים?
- רש"י ח' ב' – אחת היתה בנחלים – מכים אותה והיא מתזת נחילים.
- רש"י ח' ה' – פירוש הפסוק "למתי אעתיר": אני ‑‑‑‑‑ אתפלל עליך, שייכרתו הצפרדעים ל‑‑‑‑‑ שתקבע לי.
- רש"י ח' י"ב – "אמור אל אהרן" – מדוע לא לקה ה‑‑‑‑‑ ע"י משה? לפי שהגן עליו, כשהרג את המצרי ויטמנהו ב‑‑‑‑‑.
- רש"י ח' י"ז – מדוע נקרא הערוב בשם זה? כי יש בו כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים ב‑‑‑‑‑.
- רש"י ח' כ"ז – "ויסר הערוב" – מדוע לא מתו כמו שקרה לצפרדעים?
- ט' י"ט – "שְלח הָעֵז את מקנך" – מה פירוש 'הָעֵז'?
- רש"י ט' כ"ד – נס בתוך נס מן השמים ירד, לעשות שלום ביניהן בברד.
- רש"י ט' כ"ט – "כצאתי את העיר" – מדוע לא התפלל משה בתוך העיר?
שאלות למתקדמים:
- ו' ב' – "וידבר א-להים אל משה" – מנין לרש"י שה' 'דיבר איתו משפט' (דברים קשים)?
- ראב"ע ו' ג' – "באל שדי" – כיצד מפרש ר' שמואל הנגיד (מדינאי ומשורר מספרד, המאה ה-10) את הכינוי 'שדי'?
- אור החיים ו' ט' – "ולא שמעו.. מקוצר רוח" – 'כי לא היו בנֵי ‑‑‑‑‑, כי התורה ‑‑‑‑‑ לבו של אדם'.
- ספורנו ז' ג' – 'הנה אמר הא-ל יתברך "ואני אקשה את לב פרעה", ש‑‑‑‑‑ לסבול המכות ולא ישלח את ישראל מיראת ה‑‑‑‑‑'.
- ז' ט' – "תנו לכם מופת" – הספורנו מדגיש שהמופת בא להורות על גודל ה‑‑‑‑‑, ושראוי לשמוע בקולו, והאות הוא עדות ל‑‑‑‑‑.
- רמב"ן ז' י"א – "בלהטיהם" – 'הם מעשה‑‑‑‑‑ של מלאכי חבלה, והמלה מגזרת "אש ‑‑‑‑‑" (תה' ק"ד ד'), ואילו "בלטיהם" (ח' ג') הם ‑‑‑‑‑, והמלה נגזרת ממלת 'לט', כי ה‑‑‑‑‑ באים בלט' (בשקט ובהסתר).
- ז' ט"ו – "הנה יוצא המימה" – רש"י מפרש שיצא לעשות צרכיו, ואילו הרשב"ם סובר שיצא ל‑‑‑‑‑ ול‑‑‑‑‑.
- ז' י"ז – הכלי יקר מבחין בעשר המכות 'מידה כנגד מידה': ברד וקולות השמיע לאזנו, על שחטא בקול, ואמר "מי ה' אשר אשמע ‑‑‑‑‑"; ארבה בא עליהם, לפי שרצו לבטל מישראל: "והרבה ‑‑‑‑‑ את זרעך" (בר' כ"ב י"ז).
- ז' כ"ה – "וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור" – ר' יהודה אומר: כל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים היתה שוהה (נמשכת) 30 יום, ו‑‑‑‑‑ ימים בין כל מכה ומכה, חוץ מן החושך שלא היה אלא ‑‑‑‑‑ ימים.
- ראב"ע ח' ח' – בָטח בה' שלא להתבייש, צעק וביקש, וה' נענה וגירש; וזה היה במכת ה..... .
- ספורנו ח' י"ב – כל שלוש המכות לקרקע קשורות, ולאדמה חבורות.
- ט' ט' – רש"י: "שחין" – חמימות, וממנה 'שנה שחונה'. ונוסיף: א. החמין נקרא בערבית מרוקאית 'סח'ינה'. ב. כיצד נקראים בערבית המעיינות החמים שבגן השלושה?
- ט' ל"א – מהי המלה שמתארת את התבואה שנתקשתה והבשילה?
- במה עוסקת ההפטרה (יח' כ"ח-כ"ט) ?
תשובות:
1. שדי 2. והבאתי 3. אטומי לב 4. חיו 137 שנים 5. שקולים 6. א. מתורגמן ב. לחשים ג. תחום ד. פורקן (הצלה) 7. תבן אתם מכניסים לעֶפריִם 8. הצפרדע 9. היום, לזמן 10. עפר, בחול 11. בערבוביה 12. כדי שלא תהיה להם הנאה מהעורות 13. לכנוס אל מחסה 14. אש ומים 15. כי היתה מלאה גילולים (ע"ז)
תשובות למתקדמים:
1. כי 'וידבר' הוא דיבור קשה, וכן 'א-להים' הוא מידת הדין 2. מנצח ותקיף 3. תורה, מרחבת 4. יתאמץ, המכות 5. המשלח, לשליח 6. כשפים, לוהט, שדים 7. לטייל ולרכוב 8. בקולו, ארבה 9. שבעה, שלושה 10. במכת הצפרדעים 11. דם, צפרדע, כנים 12. הסחְנה 13. אביב 14. פרעה מלך מצרים
