כלה

צמיד

לצמידי השמילאת גרסאות רבות, הנבדלות בטכניקה ובעיטורים. טכניקה או מוטיב בולט העניקו לו את שמו. תוספות החרוזים (אזראר או גנאגן) בצמיד הזה העניקו לו את שמו. צליל החרוזים היה אמצעי מאגי להבריח את השדים, שלא אהבו רעש.

צמידים

צמידים חגיגיים מכסף או כסף מוזהב ענדה האישה היהודייה מצנעא באירועים חגיגיים. עבודת פיליגרן פתוח (שבכ) של רוזטות מקומרות ברציפות, מולחמות על בטנת כסף. הכלה ענדה כחמישה זוגות צמידי שמילאת וקבור.

תליון רקה

תליון רקה, אחד מתוך זוג, נפוץ באיכויות ובטכניקות צורפות שונות בתימן הכפרית.

תליוני צמות

בתמונה (2): הכלה נאדיה בת זכריה יחיא קעטבי עם מלוותיה בטקס הקידושים, כמה חודשים לאחר עלייתה לארץ מצפון תימן. זהו צילום יחיד של כלה מחוץ לצנעא בתלבושת מסורתית של חידאן: שמלת מצבג' עם לבבית מאריג פרחוני, לראשה מטפחת שחורה (שילה) ורדיד סאטן (פוטה מחט'יה) עם פסים ארוגים בצביעת איקט (ikat), טיפוסי לנשות האזור.

תליוני רקות

תליוני רקות אותן ענדה הכלה היהודייה מצפון תימן יחד עם השנוף המהודרים (ראו פריט 11.AHT.119-120)

תליוני רקה

תליוני רקות שענדו כלות מצפון תימן מעל כיסויי הראש (שילה ועצאבה). 

תכשיט מצח

תכשיט זה נדיר, ובמזרח תימן התחתונה נהגו כלות לענוד אותו על מצחן.

הוא מורכב משתי שרשראות חניישה אחוזות בלוחיות הנושאות תליונים. שרשראות חניישה היו מעיטורי הקרקוש (ברדס) היהודי מצנעא.  

בית קמיע

בית קמיע גלילי היה נפוץ בתימן, חוצה דת, גיל ומגדר. גיוון הגרסאות הוא עצום, הן בגודל, בעיטורים ובשילוביו בענקים שונים (דקה, כשח, לאזם, משחטה, טוק ועוד). 

כוחו המאגי רב, גם אם לא הכיל נוסחה מאגית על קלף או פיסת נייר. בצנעא היהודית ענדו אותו רק פעוטות וכלות ומוסלמיות, ואילו ברחבי תימן היה נפוץ בקרב יהודים ומוסלמים. הגבר המוסלמי ענד אותו על חגורתו.

בית קמיע

(1) בית קמיע, כסף והדפסה. צנעא, תימן הכפרית. ראשית המאה ה-20. צילום: מרים גבעון.

(2) אם ובנה. האם עונדת חרוזי קחאט, הבן חובש קרקוש כ'ראיט ועונד בית קמיע גלילי מכסף (כתאב, חרז), וחישוק ברזל (טוק) עם לוח שעליו נוסחה מאגית: "שדי שמע ישראל ה' אלוהים אחד". עדן 1949. צילם: אל טיילור, ארכיון הג'וינט.

(3) שלושה קמיעות (חרז, כתאב, לוח), מתוך עבודתו של שמעון גרידי "עדיי יהודי תימן" (כתב יד 1253V, הספרייה הלאומית).

 

ענק חזה

גירסה של ענק דקה (השוו פריט 11.AHT.72) משופעת בקמיעות: בית קמיע גדול במרכז, ושניים קטנים – בצדדים; ובעיטורים סמליים על חרוזי הכסף - דגם עדשה (בלסנה – גרגר כסף מוקף בחוט קפיצי או חוט שזור) ודגם שעורה (שעיריאת), שנועד להדביק את העונדת בפוריות הדגן; ואילו בכוחם של חרוזי ה"ענבר" (כהרב = חשמל) למשוך את הכוחות הקוסמיים המטיבים. 

עמודים

Subscribe to כלה