בלוג יהדות חברה וקהילה
- כ"א ב' – "כי תקנה עבד עברי" – פתח הכתוב דווקא בעבד, כי הוא זֵכר ליציאת מצרים, הנזכר בדיבר ה: "אשר הוצאתיך מ ".
- רש"י כ"א ט"ו-ט"ז – גונב איש ומכרו או מכה אביו ואמו – עפ"י הצדק עונשם ב.
- כ"א י"ח – אם תכה חברים, תשלם חמשה דברים: נזק, צער, בושת, ו.
- רש"י כ"א כ"ב – אם באשה תפגע – מי יקבע – כמה דמים תפרע?
- כ"א כ"ו – אם אני עבד כנעני, והאדון היכני, אני יוצא ב ו.
- רש"י כ"א כ"ח – חייב סקילה, אסור בהנאה ואסור באכילה.
- כ"ב כ' – מהמכילתא: 'לא – בדברים; ולא – בממון'.
- רש"י כ"ב כ"ד – הרִבית נקראת נֶשך, כי היא דומה ל , שבהתחלה אין מרגישים בה.
- כ"ג ה' – "וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו" – כיצד מתרגם אונקלוס פס' זה?
- כ"ג ט' – "וגר לא תלחץ" – איזו מצווה מוזכרת יותר בתורה – מצוות השבת, מאכלות אסורים או מצוות הגר?
- רש"י כ"ג ט"ז – "וחג הקציר בכורי מעשיך" – איזו מנחה היו מגישים מביכורי הקציר?
- רש"י כ"ג י"ט – בשלושה מקומות נכתב על איסור אכילת בשר בחלב: אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסור , ואחד לאיסור בישול.
- רש"י כ"ג כ"ו – אשה – מפלת נפלים או קוברת בנים – נקראת .
- כ"ד ט"ז – "ויקרא אל משה ביום השביעי" – לשאלה מתי היתה הקריאה, מביא רש"י שתי דעות.
- הקשר בין הפרשה לבין ההפטרה (ירמ' ל"ד) הוא שילוח . המלה 'דרור' חוזרת פעמים, והמלה 'חופשי' פעמים.
למתקדמים
- כ"א כ' – וכי יכה איש את עבדו או את אמתו" – הגאון מווילנא מציין, שבכל מקום שבאים עבד ואמה בפס' אחד, הכוונה היא תמיד לעבד .
- כ"א כ"ד – "עין תחת עין" – הגאון מווילנא מעיר על "תחת עין": מה שבא אחרי אותיות המלה 'עין' הן – אחרי עי"ן באה פ"א; אחרי יו"ד באה כ"ף; אחרי נו"ן באה סמ"ך – שלוש האותיות האלה מצטרפות למלה .
- כ"א ל"ז – אמר רבי מאיר: בוא וראה כמה גדול כוחה של מלאכה: שור שביטלוֹ ממלאכתו (משלם) , שה שלא ביטלו ממלאכתו .
- רש"י כ"ב ד' – 'בעירה' – שאינה לא שרפה ולא הבערה.
- כ"ב כ"א – "כל אלמנה ויתום לא תענון" – מעיר הראב"ע, שהתורה כתבה 'תענון' בלשון רבים כדי להזהיר גם את כל ה אדם, שהוא מענה יתום ואלמנה ולא יעזרם – גם הוא ייחשב . ואומר האברבנאל, שלא יחשוב אדם בליבו שאין להם גואל, השם הוא גואלם, ככתוב: "אבי ודיין אלמנות" (תה' ס"ח ו').
- ראב"ע כ"ב כ"ח – "מלאתך" – כינוי ל; "ודמעך" – כינוי ל.
- כ"ב ל' – "לכלב תשליכון אותו" – מציין 'בעל הטורים', שסמוך לו כתוב "לא תשא שֵמע שוא" – לומר לך שכל המספר לשון הרע ראוי ל .
- כ"ג י"ט – "ראשית בכורי אדמתך" – כותב הרמב"ם: 'מצוות עשה להביא בכורים למקדש; ואין מביאין ביכורים קודם לעצרת (שבועות) ולא אחר '.
- כ"ג כ"ו – לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – מנינו 7 עקרות בתנ"ך: האמהות שרה, רבקה ו; אשת , אמו של שמשון; אשת אלקנה; האשה ה בימי אלישע (מל"ב ד' י"ד); י"ם שעליה נאמר: "רני לא ילדה" (יש' נ"ד א').
- כ"ג כ"ח – "ושלחתי את הצרעה" – כיצד מבינים רש"י והראב"ע את המלה 'צרעה'?
- כ"ד י"א – "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו" – מה ההבדל בין פירושיהם של ספורנו ורשב"ם?
- אמר ר' לוי: כך אמר הקב"ה: תורה קרויה אבן, שנאמר: "את האבן והתורה והמצוה" (כ"ד י"ב); ויצר הרע קרוי אבן, שנאמר: "והסירותי את האבן מבשרכם" (יח' ל"ו כ"ו) – האבן (=התורה) תשמור על האבן (=יצר הרע).
- כ"ד י"ב – "את לוחות האבן והמצוה" – רש"י: ורבנו סעדיה (גאון – הרס"ג) פירש באזהרות שיסד לכל דיבור ודיבור, מצוות התלויות בו. מה הן האזהרות, ומתי קוראים אותן?
תשובות: 1. הדיבר הראשון, מארץ מצרים 2. בחנק 3. שֶבת וריפוי 4. בית הדין 5. בשן ועין 6. שור הנוגח אדם 7. תונֶה, תלחצנו 8. נשיכת נחש 9. עזוב תעזוב מה שבליבך עליו ותפרק עמו 10. מצוות הגר (36 פעם) 11. שתי הלחם 12.הנאה 13. משׁכֶּלת 14. א. עם אמירת עשרת הדברות ב. בתחילת ה-40 יום 15. עבדים, דרור – 4, חופשי – 5
למתקדמים: 1. כנעני 2. כסף 3. חמישה, ארבעה 4. בהמה 5. הרואה, מְענה, יתומים 6. תירוש ויצהר 7. להשליכו לכלבים 8. חנוכה 9. רחל, מנוח, חנה, השונמית, עקרה 10. רש"י – שרץ העוף, הראב"ע – צרעת 11. רשב"ם – לא המיתם, ספורנו – לא הוציאם מחושיהם כדי להשיג מה שראו אז 12. לוחות, לב 13. פיוט לחג השבועות הכולל תרי"ג מצוות ('אזהרות' מלשון 'זורה זוהר', ה' מדריך אותנו ע"י שמאיר דרכנו בזוהר חוקותיו, ככתוב: "והזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות" – י"ח כ'), וה'נזהר' הוא האיש הנאור שנשמר ממכשלות, והולך עפ"י האור השכלי הזוהר שה' חננוֹ: "גם עבדך נזהר בהם" (תה' י"ט י"ב).