יהדות חברה וקהילה

עבדים היו אבותינו במצרים. הם נחשבו לקניין המצרים, והמצרים העבידו אותם בפרך. ואמנם, גם במשפט התורה דיני עבדים הם חלק מספר "קניין", ולכאורה גם הרמב"ם פוסק כי: "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך" (הלכות עבדים ט, יב). האם יש בכך כדי להצדיק את מעשי המצרים? האם זו הנהגה שיש בה משום הלכה למעשה? את התשובה לכך מספק הרמב"ם עצמו, ובעת ובעונה אחת ותוך כדי דיבור מוסיף הרמב"ם ומעיר שם על אתר, בסיום הלכות עבדים וספר קניין, וכחתימה כללית לספר קניין: "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך - ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי...

היחסים הבנאישיים של הזוג הטרי מושתתים על יחס של כבוד הדדי כשמושג הנישואין מקבל משמעות של בנין בית הנשען על יסודות של קדושה וטהרה ושל שותפות חיים בונה ותומכת. כל אחד מבני הזוג מכיר היטב את מקומו ותפקידיו הטבעיים שהוענקו לו מכח הזמן, המסורת וההסטוריה. על כל אחד מבני הזוג מוטלת האחריות הטבעית לשאת בנטל התפקידים שבתחום סמכותו ואחריותו הבלעדיים. בדרך כלל לא נכנס האחד לתחומו של השני. הכבוד ההדדי שרוחשים בני הזוג האחד כלפי השני בא לידי ביטוי בכך שאין הבעל מתנהג ברודנות ואינו מטיל אימה בבית ומאידך...

בחג השבועות נהגו לאכול יהודי מרכז תימן בצק מטוגן בשמן המכונה "זלאביא". כך כתב מרי יוסף קאפח זצ"ל בספרו הליכות תימן כי בפת שחרית של חג השבועות נהגו בצנעא להכין "זלאביא" (עמודים 29, 312), וכך נוהגים עד היום להכין בחג השבועות בקרב קהילות יהודי מרכז תימן כמו יוצאי העיר מנאכ'ה, ועוד. בתימן נהגו להכין סוגי בצק שונים, חלקם עם שמרים כמו ה"זלאביא", וחלקם ללא שמרים כפי שנקרא באזורים שונים בתימן "רוקק" (בצק דליל עם שמרים), או "סולע" (ללא שמרים). בכל רחבי תימן ואף בכל העולם נהגו להכין בצק ולטגן בשמן, והם...