יהדות חברה וקהילה

'פסח שני' הוא קרבן פסח המוקרב בי"ד באייר לאנשים, שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש ולא הספיקו להקריב את הפסח בי"ד בניסן. בפרשתנו פונים אנשים שהיו טמאים באותו זמן (י"א שהם אלה שנשאו את ארון יוסף) ומבקשים ממשה רבנו לאפשר להם להקריב את קורבן הפסח שלא במועדו: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם...

א. הקישוא – בימינו אנו מייחסים את הקישוא לצמח הקרוי בערבית 'כוסא' ('כוסא מחשי'=קישואים ממולאים), אך זיהוי זה מוטעה, שהרי מיני הדלעת מוצאם מאמריקה ולא היו ידועים בעולם העתיק. המלה 'קישוא' בפרשתנו הוראתה, כנראה, 'מלפפונים'; ורש"י מפרש: קוקומברו"ש בלעז, והיא ה-cucumber באנגלית. ונראה שבהשפעת המלה הערבית 'כוסא' נתחלפו שמות המלפפונים (ביסודה מלה יוונית) והקישואים. ב. האבטיח – רש"י מפרש את המלה 'האבטיחים' – בורקש, דהיינו סלק. אך הראב"ע שחי בספרד בימי שלטון הערבים שם, כותב: "ידוע מלשון קידר" (הערבית...

שאלות: ח' ב' – רש"י מביא שתי סיבות לשאלה מדוע  כתבה התורה 'בהעלותך' לציון הדלקת המנורה? ח' ב' – "אל מול פני המנורה" – רש"י: אל מול ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑; ולמה? כדי שלא יאמרו ל‑‑‑‑‑ הוא צריך. רש"י ח' ט"ז – לשם מה החזרה על המלה "נתונים"? רש"י ח' י"ז – "כי לי כל בכור" – מדוע הוחלפו הבכורות בלוויים? רש"י ח' י"ט – כמה פעמים חוזר הביטוי 'בני ישראל'? ומה הן שתי הסיבות לכך? רש"י ט' י"ח – "ועל פי ה' יחנו" – הענן לא היה נפרש (מסתלק) מהמחנה עד שמשה אומר: "‑‑‑‑‑ ה' ויפוצו אויביך" (י' ל"ה).  ט' כ"ב – מה פירוש המלה '...