יהדות חברה וקהילה

שאלות רש"י כ"ה א' – אנו משתמשים באמרה זו בימינו כדי להדגיש שאין קשר בין העניינים; מהי? כ"ה ה' – ענבים שפרשת מהם, כאילו אינם שלך נקראים "ענבי ‑‑‑‑‑". כ"ה ו' – "לאכלה" – חז"ל: "ולא להפסד ולא לסחורה"; מכאן שאסור ל‑‑‑‑‑ בפרות שביעית למטרת רווח. רש"י כ"ה ט': "בעשור לחודש ביום הכפורים" – מדוע הדגיש הכתוב את התאריך שבו חל יוה"כ? רש"י כ"ה י' – מדוע שילוח העבדים נקרא 'דרור' ? רש"י כ"ה י"ד – "אל תונו" – זו אונאת ‑‑‑‑‑, ואילו בגֵר (י"ט ל"ג) – זו אונאת ‑‑‑‑‑. רש"י כ"ה ט"ו – "במספר שנים" – מכאן למדנו...

א. אמרות וחידודים למועדים: כ"ג ג' – "תֵעשה מלאכה" – "תֵעשה" כתוב ולא "תַעשה", שעל ידי השבת זוכים שתהיה המלאכה נעשית מֵ‑‑‑‑‑. רש"י כ"ג ד' – "אלה מועדי... אשר תקראו אֹתם" – קוראים 'אותם' וכתיב 'אתם' – מכאן שאתם, חכמי ביה"ד, מורשים לקדש את ה‑‑‑‑‑. כ"ג ו' – חג הפסח מכונה בתורה בשם חג ה‑‑‑‑‑. מה ההבדל העקרוני בין שביעי של פסח לבין שמיני עצרת של סוכות? התורה קבעה ‑‑‑‑‑ חגים כנגד ‑‑‑‑‑ ימי המעשה. מספר ימי החגים בשנה הוא בגימטריה ‑‑‑‑‑, שהרי החגים מהווים סם חיים לאדם היהודי. הגר"א מציין, כי הן על השבת...

בפרשות תזריע ומצורע עוסקת התורה בדיני הצרעת. לפי מדרשם של חז״ל, אין באים נגעי הצרעת אלא על רכילות ולשון הרע, ויש אף שדרשו נוטריקון: מצורע - מוציא שם רע. הרמב"ם (הלכות דעות, ז) מבאר מהו לשון הרע ורכילות:איזה הוא רכיל, זה שהוא טוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך וכך אמר פלוני, כך וכך שמעתי על פלוני. אף על פי שהוא אומר אמת, הרי זה מחריב את העולם. יש עוון גדול מזה עד מאוד... והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חברו, אף על פי שאמר אמת. אבל האומר שקר, מוציא שם רע על חברו נקרא.אבל חז״ל לא הסתפקו באיסורים...