יהדות חברה וקהילה

כבר הזכרנו כמה פעמים כי הציר העיקרי עליו סובבים דיני החוזים  בכלל והצרכנות בפרט הינו יסוד ההסכמה וגמירות הדעת של שני הצדדים לעסקה להתקשר בעסקה מחייבת. עסקנו בגניבת דעת ורמאות, שהם מעשים הנעשים בכוונת מכוון, אשר פוגעים בעיקרון ההסכמה וגמירות הדעת. עסקנו גם במספר מקרים של טעות, אשר גם בהם נפגמת ההסכמה וגמירות הדעת, כגון: טעות במין החפץ הנמכר, טעות בטיב החפץ הנמכר ובטעות במידה במשקל או במניין. היום נעסוק בטעות בשווי החפץ הנמכר. ההלכות בעניין זה רבות ומפורטות ולעתים מורכבות, ולכן נעסוק בעיקרי...

א. שיבוטים ושוטים בט"ו בשבט כמו כל שְמות הֶחודשים העבריים אף 'שְבט' אינו עברי והוא 'אוזרח' בישראל ע"י עולי בבל בתקופת בית שני. 'שְבט' – מקורו בשפה האכדית ופירושו להכות ולהרוס, אך השורש שב"ט נמצא כבר בעברית: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" – אנו קוראים במשלי (י"ג כ"ד) – 'שֶבט' עניינו מקל או מטה שבהם מכים, ובחילופי ב/ו נקבל את ה'שוט' שמייסר הן את האדם והן את החיה. ויוצא שהמלים שֶבט שוט יסודן בזמורת עץ שחובטים בה; ואולי חודש שבט נקרא כך, הן על כי הגשם מצליף בחוזקה בחודש זה, והן כי הוא תחילת...

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'. ומדגיש ספורנו...