מרי יוסף בן סעדיה בשארי נולד בשנת תל"ב - 1672, והיה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. באנציקלופדיה ע' 46 כתבתי, כי הוא נפטר לאחר שנת תקי"ב - 1752.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר מסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם למדתי פרטים נוספים עליו. בפסק דין מיום שלישי י"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי משה ושלמה בני סעיד ידאעי פרנסו את אימם, ומתוך דחקם בקשה אמם לפרוע את כתובתה...
מרי יחיא בשארי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. אביו מרי יוסף היה דיין בבית דין צנעא (אנציקלופדיה ע' 46), ועוד יוזכר לקמן במדור תוספות והשלמות.
שמו ידוע לי משני מקורות: מסוודה - פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי המתפרסם כאן לראשונה.
בפנקס בית דין נכתב ביום שני כ"ט באדר שנת בע"ז - תקכ"ו - 1766 כנראה, כי היה ויכוח בין שני בניו של מרי יוסף בשארי: מרי שלום ומרי יחיא, על קיר משותף שמרי יחיא...
מרי יחיא בן יחיא בשארי היה מחכמי הקהילה היהודית בישוב בשאר שליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא, במאה הי"ט-כ'. הוא נולד במחצית השניה של המאה הי"ט, והיה מתלמידי מרי שלום בן אברהם בשארי, והוסמך על ידו לרבנות בין שנת תרע"ח (1918) לשנת תרפ"ה (1925).
לא ידוע לי מתי נפטר.
ר' יחיא בן סעדיה בשארי העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן, אך לא בצנעא, שכן מזמין כה"י חיפש מעתיק בצנעא.
כה"י הועתק, כנראה, בשנים תר"צ-ת"ש (1930-1940), ובו ל"ז דפים.
בשולי הדפים קיצור מהספר זבח תודה שחיבר מהרי"ץ, העוסק אף הוא בהלכות שחיטה וטרפיות. בדף ל"ז "בקשה למ"ו סעדיא טויל" הפותחת במילים: "לכבוד שבת אקום בגילה"....
מרי משה בן שלמה בשארי נולד בישוב בשאר שליד העיר ד'מאר בשנת תרנ"ח (1898). למד תורה אצל אביו ר' שלמה ואחיו ר' שלום. הוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי לתימן מרי יחיא יצחק הלוי. שימש ברבנות בישוב בשאר ועסק בצרכי ציבור ומנהיג בקהילה. עלה לארץ בעלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ט (1949) והתיישב במושב ישעי, ושימש בה רב המושב ורב אזורי. בארץ הוסמך שוב לרבנות ע"י הרב הראשי, הרב עוזיאל.
ר' צאלח בן יוסף בשארי חתום על שטר העוסק בקניין בית בצנעא בשנת תקי"ח (1758). יחד עמו חתום גם ר' פנחס שלמה, כנראה, ראב"ד מרי פנחס בן שלמה עראקי. מסתבר, כי הוא בנו של הדיין מרי יוסף בשארי, אשר חי שנים קודם לכן.
ר' צאלח לא מופיע ברשימות של הדיינים באמצע המאה הי"ח, ולכן, נראה, כי לא שימש בדיינות, אלא היה חכם או דמות מוכרת מוסמכת בצנעא באמצע המאה הי"ח.
מרי שלום בן אברהם יצחק תם בשארי נולד בשנת תרמ"ז (1886) בישוב בשאר שליד ד'מאר. התייתם מאביו בגיל ט"ו שנים. למד תורה אצל חכמי העיר והוסמך לשחיטה בשנת תרס"ט (1909). התפרנס מחייטות וממילוי חומר נפץ לתרמילי כדורים, מקצוע שעבר בירושה במשפחתו.
תקופה מסוימת גר בעיר רצאבה, שם למד תורה והסמיך תלמידים כמו מרי ניסים רצאבי, השוחט ר' שלמה שרם ועוד. חזר לגור בישוב בשאר לאחר שהייה של תשע שנים בעיר...
מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי נולד בצנעא בשנת תס"א - 1701 והיה דיין בבית הדין משנת תק"ט - 1749 עד שנת תקל"א - 1771. ראה באנציקלופדיה ע' 47 - 48. לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם ניתן ללמוד פרטים נוספים עליו.
ראשית, ביום שני ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי חייב למרי שלום בן מרי יוסף בשארי סכום של "מאה ושמונה...
מרי שלום בן מעוד'ה-מעודד בן יחיא בן מעוד'ה בשארי היה חכם בישוב מאידה במאה י"ח-י"ט. הוא ידוע מתוך מספר כתבי יד בהם העתיק סידור בשנת תק"פ (1820), שירי חידה הלכתיים בנושאי שחיטה, מאכלות אסורות ואישות. חיבורו העיקרי הוא שערי רחמים ונחל הבשור. הספר עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות, ונספחו לו שאלות ותשובות, שיעורין, דיני עדים ומעשיות. השם נחל הבשור רומז לשם משפחתו.
להלן קטע מהקדמתו לחיבור:
...מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי נולד בצנעא בשנת תס"א (1701). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. הוסמך לדיינות בשנת תק"ט (1749), ושימש בדיינות עם הדיינים מרי פנחס בן שלמה עראקי בראשות ראב"ד מרי סעדיה קטיעי. בהמשך שימש דיין בראשות מהרי"ץ. הוא חתום על שטרות ופסקי דין, וכן על מינוי אפוטרופוס לקטין עם הדיין מרי יחיא קרואני בשנת תקי"ט (1759). ביום חמישי, י"א בשבט בס"ג (תקי"ב - 1752) הוא חתום על פסק דין...