בשארי, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה בשארי נולד בשנת תל"ב - 1672, והיה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. באנציקלופדיה ע' 46 כתבתי, כי הוא נפטר לאחר שנת תקי"ב - 1752.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר מסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם למדתי פרטים נוספים עליו. בפסק דין מיום שלישי י"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי משה ושלמה בני סעיד ידאעי פרנסו את אימם, ומתוך דחקם בקשה אמם לפרוע את כתובתה וחובה מהבית שהותיר בעלה המנוח. בפסק הדין מוזכר מרי יוסף בשארי כמי שאינו בין החיים, משמע, שנפטר בין שנת תקל"ב לשנת תקכ"ט (1752 - 1769).

בפנקס בית הדין כתוב:

כאשר מוסי וסלימאן, בניו של סעיד בן מוסי אלידאעי, החלו לסמוך אחד על השני במזונות אמם, נצ'רה בת סעיד אלעמראני, ומתוך הדוחק ביקשה לגבות כתובתה וחובה, ולא הוריש בעלה סעיד דנן אלא הבית העומד ברחוב סעיד אלסיאני. ואז ביקשו בניה להעריך את מחיר הבית ולשלם לה. והוציאה כתובתה. ונמצא לה חוב בכתובה שבעה קרוש ורבע, בכתב יד מ"ו יוסף אלבשארי נ"ח (נוחו עדן) מעשה בית דין ראשונים... יום ג' י"ד חשון ב"פ.

מפסקי דין נוספים במסוודה ניתן ללמוד, כי בנוסף לבנו הדיין מרי שלום המוזכר באנציקלופדיה ע' 47 - 48 היו לו בנים נוספים: מרי יחיא ומשה.

בפסק דין מיום שני כ"ט באדר בע"ז - תקכ"ו - 1766 כנראה, פרץ ויכוח על בניית קיר משותף בין מרי שלום ומרי יחיא בניו. את פסק הדין כתב מרי פנחס שלמה עראקי.

בפנקס בית הדין כתוב:

מיחה מ"ו סאלם בדבר הבנייה שבנה אחיו מ"ו יחיא על הקיר המערבי של מ"ו סאלם, וטען מ"ו סאלם יצ"ו שהקיר הזה חלש ביסוד שלו. והיה זה ביום ב' כ"ט באדר. והמחאה הזאת ניתנה בשעה שמ"ו יחיא דנן בן מ"ו יוסף אלבשארי רצה לבנות על הקיר האמור. ושלום. פנחס שלמה יצ"ו.

מפסק דין מיום ראשון י"ד בשבט בפ"ו - תקל"ה - 1775 ניתן ללמוד על בן בשם משה. שם כתוב, כי אחסן בן עמראן גירש את אשתו חמאמה בת שלום מועלם מהרי חראז שממערב לצנעא, ע"י גט שליחות, והשליח הוא משה בן מרי יוסף בשארי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש אחסן בן עמראן את אשתו מן חראז, חמאמה בת' סאלם אלמעלם, ע"י גט שליחות, והשליח מוסי' בן מ' יוסף אלבשארי. יום א' י"ד שבט בפ"ו.

במקום אחר מוזכר מרי יוסף, ואולי הכוונה אליו.