מרי יעקב בן מנצור ביחאני חי בתימן. לא ידוע זמנו ומקומו, ויש להעריך כי חי במאה הט"ז. הוא ידוע מתוך מדרש שכתב לתורה ולהפטריות המכונה ילקוט אלביחאני. רובו כתוב בעברית ומקצתו בערבית כמקובל בתימן עד המאה הט"ז. המדרש קצר יותר ממדרש החפץ וממדרש מאור האפילה. הפירוש להפטריות מכונה לקט מן אלהפטרה. החיבור ידוע מכתב יד אחד הנמצא בספריית בית המדרש לרבנים בארה"ב.
בקולופון המתורגם לעברית כתוב:
...מרי עואץ בן שלום זכריה - ביצ'אני שימש ראש השוחטים בעדן במאה הי"ט-כ'. הוא דודו של מרי שלום בן יחיא זכריה, הדיין מהעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן. הוא אף הסמיכו לשחיטה.
הוא ידוע מתוך דבריו של מרי אברהם בן משה ערוסי בחיבורו קורא הדורות, בו הוא מתאר באריכות את יהודי עדן והקהילה. הוא ביקר בעדן ברבע הראשון של המאה העשרים לפני עלייתו לארץ בשנת תרפ"ג (1923). את מרי עואץ הוא מתאר במילים "הגאון...
ר' סעדיה צאלח זכריה - ביצ'אני היה מנהיג בקהילת יהודי ביצ'א, שבדרום מזרח תימן, באמצע המאה העשרים. הוא ידוע מתוך חתימתו על מסמך, המאשר את קבלת כספי הסיוע לעניי הקהילה והסביבה, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מהתאריך ו' במרחשון שנת תש"ז (1946). הוא חתום לבד, ונראה, כי היה הגזבר והממונה על הצדקה וההקדש בקהילה.
משפחתו היא ביצ'אני על שם מקומו, אך שם המשפחה הוא...
מרי משה בן יוסף בן משה בן סעדיה אלבלידה היה מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו-ט"ז. הוא חי במרכז תימן אך לא בצנעא. להערכתי, נולד באמצע המאה הט"ו באחד הישובים במרכז תימן. הוא ידוע מתוך חיבוריו הרבים, והוא מן הפוריים שבחכמי תימן. חיבוריו שהגיעו לידינו הם מן השנים רס"ט (1509) עד רע"ה (1515), והישובים המוזכרים בחיבוריו הם חצ'ור אלעליא (העליונה), ממכ'לאף סנחאן, וכן הישוב אלגרן מן ער בני אלאצב. הישוב סנחאן...
מרי סעדיה בן עואץ וחמאמה בן אור- ד'וראני נולד ביום א' אדר ראשון תרע"ד (1934), בישוב חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה שבדרום תימן. מכונה סב"א - סעדיה בן אור. בכור להוריו. נחשב לעילוי, ובגיל שלוש שנים ידע קרוא וכתוב. הוסמך לרבנות בגיל י"ג שנים. למד תורה אצל גדולי החכמים ובראשם ראש המקובלים שבדרום תימן מרי חיים סנואני שאף הסמיכו לרבנות. עסק רבות בלימוד הקבלה.
התפרנס מצורפות כסף, מלאכה שלמד מאביו...
מרי שמעון בן טובים היה המוכתר ורב שכונת התקוה בתל אביב, בשנים שלפני הקמת המדינה. הוא עלה לארץ, כנראה, בשנות העשרים או השלושים של המאה העשרים. הוא היה ממייסדי וממקימי השכונה, אשר נוסדה בשנת תרצ"ה - 1935 ע"י קבוצת "שמשון" ויוצאי תימן. רוב התושבים היו יוצאי תימן.
הוא היה אף פעיל גדול במחתרות.
נפטר, כנראה, בת"א בשנות השבעים.
מרי יעקב בנאיי היה מרי הישוב ד'י ספאל בתחילת המאה העשרים. הישוב שכן ליד העיר גדס בדרום תימן. הוא ידוע משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים, אשר יצא לשליחותו בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) לאוסטרליה. אלא שבעקבות מגיפת הדבר שהייתה בעיר עדן, החליט להיכנס לתוך תימן, יחד עם ר' יוסף מד'מוני-חאפדי שעמד לצאת בשליחות גט מתימן לאוסטרליה. שניהם שיתפו...
ר' שלום בן צדוק בן יונה בן גד בנדואר העתיק בעיר רדאע בשנת ת"ס (1700) את ספר ההפטריות.
בכה"י רל"ב דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום. גם התרגום מנוקד בניקוד תחתון. סדר ההפטריות כמנהג תימן הקדום, בשלושת השבועות מפטירים סימן דח"א: דברי ירמיהו, חזון ואיכה.
בקולופון דף רל"ב, ב' כתוב:
"נשלמה זו ההפטרה אשר היא לעין דורשיה מאירה, היום יום אחד שנים בו לחודש אדר הנהדר, שנת מה נאו על...