ג'בלי, שלמה

הרמב"ם העיד עליו שהוא ת"ח, ד'ו גבלה - מצרים - ירושלים, מאה י"א-י"ב

מרי שלמה ג'בלי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ב. הוא מהיחידים, למיטב ידיעתי, שקיימת לגביו עדות אישית על היותו תלמיד חכמים וירא שמים מהרמב"ם, מגדולי פוסקי ההלכה בעולם היהודי בכל הדורות. כל הידיעות עליו מבוססות מקטעי הגניזה הקהירית.

הוא נולד בעיר ד'ו גבלה שבדרום תימן, שהייתה אז עיר בירה בתימן יחד עם צנעא. בעיר היו שלוש קהילות: מצנעא, מהעיר תאדי - ראש הגלות, ומשרעאן. הוא נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"א. בשלב מסוים, כנראה במחצית הראשונה של המאה הי"ב, או באמצע המאה, עבר הוא ומשפחתו, כולל בנו מרי אברהם, לגור במצרים מתוך מטרה, כנראה, לעלות לארץ ישראל. הוא חי תקופה מסוימת בעיר המלוכה אלקאהרה במצרים, והעביר ביקורת על דרשתו של ה"רייס" - הדרשן. הויכוח בין מרי שלמה לדרשן הגיע לדיון בפני הרמב"ם שחי אז במצרים. הרמב"ם אמר שמוטב להתעלם מהפרשה, שכן מדובר במרי שלמה ג'בלי הידוע כתלמיד חכמים וירא שמים. מקרה דומה היה לבנו מרי שלמה.

כעבור מספר שנים עלתה המשפחה לגור בירושלים, ומרי שלמה ובנו מקימים בית כנסת ליוצאי תימן - כניסת אבן אלימני. משמע, שאף במאה הי"ב שמרו יהודי תימן על מסורתם העתיקה והמדויקת, והייתה עלייה של יהודים מתימן לירושלים, אחרת לא היה מקים מרי שלמה בית כנסת ליוצאי תימן.

בנו מרי אברהם שימש דיין לכל יהודי ירושלים - "רייס".

נפטר, כנראה, בירושלים במחצית השניה של המאה הי"ב.

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 121; גויטיין, קובץ הראל, ע' 133; ר"י קאפח, סעי יונה, ע' 75.