מרי סעדיה בן אברהם וִיב היה דיין בעיר אלצ'אהרה, הסמוכה לעיר דמת בדרום תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם הדיין מרי עואץ קעטבי בתאריך יום שני, ו' במנחם אב תרמ"ג (1883) על שטר הלוואה. הוא חתום "הצעיר סעדיה בן כמ"ו אברהים", ואת שם משפחתו למדתי מהאיזכור בתוך גוף השטר.
לא ידועים פרטים נוספים.
מרי אפרים בן ר' שלום ואדעי נולד בשנת תרל"ו (1876) בערך בישוב כ'מר, ובילדותו עבר עם משפחתו לצנעא. למד תורה אצל מרי יחיא אביץ' מגדולי חכמי צנעא. בזמנו פשטה המחלוקת בצנעא על היחס לקבלה, וכיוון שאהב את השלום והתרחק ממחלוקות, שכנע אחרים לא להתערב במחלוקת.
התפרנס ממקצוע הריפוד. הוכר כאחד מגדולי חכמי צנעא, וכאחד המומחים הגדולים לטרפיות ולפירוק הסרכה ולניקור חלב הבהמה.
בשנת תרפ"ד (1924...
ר' סעדיה ואדעי חיבר שיר - ממלא שאלה תנא חן וחמלה. רצון הלוי מזהה אותו עם ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן, בן דורו של ר"ש שבזי, ואשר העתיק את ספר הזוהר בשנת אתתקצ"ה לשטרות (תמ"ד-1684). לפי זה חי בישוב דלאג'.
ר' פלוני בן יחיא ואדעי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בתעז שבמחוז שרעב באמצע המאה העשרים. הוא ומרי דאוד בן יחיא ומרי אפרים סעיד חתומים על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, בסך של כשלושים ושניים ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריא גלוסקא. כספי הסיוע לעניי תימן הועבר לישובים השונים באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי שלום קורח.
המסמך מיום שישי, י"ב באייר...
מרי שלום בן אברהם ואדעי היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא ידוע לי מתוך חתימתו על הספר אמונת ה' שערך ר"י צוברי בשנת תרפ"ד (1924). הספר בא להגן על היחס לקבלה, וחובר כנגד הספר מלחמות ה' למרי יחיא קאפח, מייסד קהילת "הדרדעי" בצנעא.
הוא חתום עם רוב גדולי חכמי צנעא הנוספים על הספר, המייצגים את גישת "העקשים". בין החתומים: הרב הראשי מרי עמרם קורח, מרי אברהם בן יעקב...
מרי יחיא וגים היה רב הקהילה היהודית בעיירה סדה בשנת תרצ"ג - 1933. העיירה סדה נמצאת מדרום לערים ד'מאר וירים, ומצפון לעיר איב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ, ט"ז שנים מאוחר יותר, מנתה הקהילה ארבע מאות נפש בערך. שמו ידוע לי ממסמך שפרסם הרב שלום גמליאל. המסמך נכתב, כנראה, בחודש תשרי תרצ"ד - 1933, ובו מודה מרי יחיא וגים לשר האוצר סיף אלאסלאם על הסיוע, ועל הסיוע של הרב שלום גמליאל בפתרון העוול...
ר' שלום בן שלמה וגים היה מלמד תורה לתינוקות, והיה מרי קהילה באחד הישובים הקטנים הסמוכים לעיר רדאע באמצע המאה הי"ח. לא ידוע שם הישוב.
שמו ידוע מפסק דין משנת תק"ט (1749), בעניין הסכסוך שהיה לו עם דודו, אחי אביו, סעיד בן אברהם. חתומים על פסק הדין בי"ד של העיר רדאע: מרי עודד בן סעדיה כ'ובאני, מרי אהרן בן שלמה אלפצל ומרי עואץ בן שלמה צפר.
ר' שלום בן יחיא עוזרי-וגים היה מראשי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן, ועסק הרבה בכתיבה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על שטר קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מיום שלישי, ב' באייר תש"ח (1948), וחתומים מרי יחיא בן יחיא שרהב, מרי יחיא סעיד סאלם, מרי סאלם יודא ומרי יודא חיים שרעבי.
אביו, מרי...
מרי שלמה והב הלוי היה חכם בצנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שני ח' באלול בפ"ה - תקל"ד - 1774, כי בנו שלמה גירש את אשתו סלאמה בת יהודה בן יחיא. בפסק הדין מפורט החוב וסדרי התשלומים.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש שלמה בן מ"ו סלימאן והב הלוי את אשתו סלאמה בת יודא בן יחיא, ונשאר לה מחובה שלושה קרוש וחצי, וכתובה שנים עשר קרוש ושמינית וחצי שמינית...
ר' והב בן חסן נולד בשנת תר"כ (1860) בערך. היה סוחר ועשיר גדול, ונשיא האזור מזאחן ובני זהור שבמחוז סדה בדרום תימן בתחילת המאה העשרים. יבניאלי, שהיה בתימן בשנת תרע"א (1911), מתארו כבן חמישים שנה, לבוש מעיל מעל כותנתו, סימן לחשיבות מיוחדת. יבניאלי פגש אותו בשוק אל רומד, שם קיבל ממנו הלוואה של עשרים ריאל, ומתוך נאמנות לא דרש ממנו שטר.
הוא שימש נשיא והנגיד של כל אזור מזאחן ובני זהור והסביבה...