חכמי תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 104

בנדאר הוא אבי הנגידים שחיו בעיר עדן בסוף תקופת הגאונים במאה הי"א. שמו מוזכר באגרות ששלחו הגאונים וחכמי בבל אל יהודי תימן, כדי לאסוף כסף ותרומות לישיבות הגאונים בבבל. חוקרי הגניזה מצאו בגניזה הקהירית עשרות אגרות ששלחו הגאונים לתימן. ממכתבים אלו ניתן להסיק, כי היהודים במאות העשירית והי"א היו מפוזרים מאוד בתימן, היו בקשר ישיר ומהיר עם מרכזי היהדות, וכי מצבם הכלכלי היה טוב מאוד, ואף תרמו סכומים...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 78-82.

ר' בניה בן סעדיה בן כלב בן מחפוץ' אלבאולי העתיק בשנת ק"ב (1342) ספר שאינו ידוע לנו. בידינו נותר רק דף האחרון של כתב היד ובו הקולופון. החיבור הועתק במימון ר' שלמה בן יוסף ענסי. הוא עיטר בקישוטים את הקולופון, ונראה כי היה סופר מקצועי.

להלן דף הקולופון:

"נשלם זה הספר בתלתה בשבא עסרא יומין בירח אייר שנת אתרנ"ג שני לשטרי (ק"ב - 1342) יהא סימן טוב על מרי שלמה בר' יוסף בר' סעיד בן...

בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 252, 257.

ר' זכריה בן סעדיה באסל העתיק קובץ בנושאי השחיטה, וכן את הספר ימין משה בשנת תרי"ג (1853). לא ידוע מקומו.

בכת"י ש"ז דפים, ובו קובץ חיבורים שחלקן אינם משל הסופר. ס"ח הדפים הראשונים הוא בעל הטורים לתורה בכתב שונה. בקובץ גם הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, שו"ת בנושאי שחיטה וחיבורו של ר' משה וינטורה ימין משה. כה"י הועתק במימון ר' יחיא בן שלמה אלזוקאע.

בקולופון כתוב:

"גם אנכי לא...

בבי': כת"י לונדון 6/9933-6994.

מרי יחיא באסל היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שוכר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון, מרי סעיד ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...

ביב': פנקס השליחות ע' ס"ט

מרי יחיא באסל נולד בכפר עפאר שבמחוז כוחלאן במרכז תימן בשנת תרט"ו (1855) בערך. הוסמך לשחיטה ע"י מרי חיים קורח.

שימש רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים. עסק רבות ברפואה ובתורת הקבלה. התפרנס ממקצועו נפח. עבודתו היתה מקצועית מאוד ורבים פנו אליו. מצבו הכלכלי היה טוב ונחשב עשיר גדול.

הוא חזה את העלייה הגדולה לארץ, וסמוך למותו יעץ להם למכור את כל הרכוש, שכן בעלייה לא ניתן לקבל את...

בבי': גלעד צדוק, לבניכם ספרו, ע' ע"ו-פ"א; עמרם עוזרי, בני-ברק.

מרי יחיא באסל היה רב קהילה בכפר עפאר במחצית הראשונה של המאה העשרים, כפי שכתוב באנציקלופדיה בע' 30.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ובפנקס כתוב, כי מרי יחיא באסל תרם עם בנו אברהם סכום גדול של שש ריאל.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס ועוד. חכמים נוספים...

ביב': פנקס השליחות ע' ע'

מרי שלמה בן סעדיה בארדה היה מחכמי הישוב סודה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב סודה נמצא מצפון לערים צנעא ועמראן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: בארדה, בוסי, מרחבי ועוד. הוא היחיד המוזכר בתואר מרי ורבי, משמע, ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא תרם סכום...

ביב': פנקס השליחות ע' י"ג, צ"א

מרי אהרון באשה היה מחכמי הישוב גורבאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גורבאן נמצא באזור אנס, מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: הכרי, דחבאש, טויל, חדאד, מנקד'י, באשה, מטרקה, סוכיתאל, ימני ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה הכרי ומרי שלמה בן סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...

ביב': פנקס השליחות ע' כ"ז, ע"ג

מרי סעדיה בן יעבץ הבבלי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ג. הוא חי, כנראה, בעדן ונולד בתחילת המאה הי"ג. הוא ידוע לנו מתוך חיבור תלמידו מרי יחיא בן סעדיה אבן אלחואס, שחיבר את ספרו בעדן בשנת ס"ח - 1308. החיבור עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות ואיסורי מאכלות, ובנוי בצורת שאלות ותשובות.

מדברי תלמידו בסיום:

"והתניתי על כל אחד ואחד מן התלמידים שמבקשין רשות לשחוט, כל א' מהן לבן עצמו. והוא לידע...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קס"ג-ק"ע.

מרי חיים בן שלום בדוח שימש, כנראה, דיין בעיר נאדרה שבדרום תימן, מקום מושב השלטונות ובית המשפט, מרחק של כשלוש שעות הליכה ממזרח לישוב אגברי, לא הרחק מסדה. הוא נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא גר בשכונת אלגביב, וידוע כי היה לו בן זכר אחד.

הוא חתום כדיין עם מרי יחיא צאלח סאלם עמראן על פסק דין בחודש שבט תש"ח (1948), בהסכם בעניין המנהיג בבית הכנסת של קהילת דאר סעיד, ועל תביעת...

בבי': זהרה גראמה, יהודי אגברי, ע' 168, 178-179.

עמודים