חכמי תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 273

ר' אברהם בן צאלח ערקבי העתיק בשנת תרמ"ב (1882) דיואן שירים. לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"כ דפים. נכתב במימון ר' טובי בן טובי.

בדף ק"ה, ב' כתוב בקולופון:

"ספרא... אברהם בן לא"א צאלח אלערקבי... ותהי השלמתו יום ב' טו"ב לחדש שבט שנת הנה @44ר@55וכ@44ב ע@55ל @44ע@55ב @44קל@55 ובא @44מצ@55ר@44י@55ם לפ"ק (תרמ"ב - 1882)... נכתב לתשוקת התלמיד טובי בן טובי יזי"א אכי"ר".

בבי': כת"י ירושלים 1223°8.

מרי דוד עאשרי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן סעיד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלום בן שלום סעיד עאשרי ומרי יחיא דאוד....

ביב' פנקס השליחות ע' ל"ו

מרי יהודה בן מרי יחיא עאשרי היה רב קהילה ועאקל של הישוב מעראץ' שבמחוז ירים, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד להערכתי בסוף המאה הי"ט בישוב.

אביו מרי יחיא היה רב הקהילה ועאקל (ע"ע הבא).

בישוב היו כמאה משפחות, ולהם ארבעה בתי כנסת, שלושה של משפחת עאשרי-אושרי, והרביעית של משפחת שלמה. הישוב היה במרחק של שעתיים וחצי הליכה בערך מהעיר ירים. רוב התושבים היו ישראלים, ורק מיעוטם היו...

בבי': נכדו טוביה אושרי, הוד השרון.

מרי יעיש בן סעדיה עאשרי היה מחכמי ומנהיגי הקהילה היהודית בעיר מעראץ שבמחוז ירים. נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט.

נפטר בישוב מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

בבי': טוביה אושרי, הוד השרון.

מרי יעקב עאשרי נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שמש רב הכפר מעראץ' שבמחוז ירים. התנהג בפרישות ובחסידות, והיה נוהג לשבת בתענית מר"ח אלול עד יום כפור. מצבו הכלכלי היה מצוין, והיו בבעלותו שדות רבים.

נפטר בכפרו בתחילת המאה העשרים, להערכתי.

בבי': גלעד צדוק, לבניכם ספרו, ע' ק"ו.

ר' ישראל בן מרי יהודה עאשרי היה העאקל - ראש הקהילה היהודית בעיר מעראץ' שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולד בישוב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא בנו של מרי יהודה בן מרי יחיא עאשרי, רב הקהילה בתחילת המאה העשרים.

הוא עמד בקשר עם מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא, לפקח על השחיטה ועל המצב הדתי. הוסמך לרבנות ע"י חברי בית דין צנעא.

קשרים טובים היו לו עם השלטון...

בבי': יוסף דחוח, אפיקים, שבט תשל"ח, ע' 22; בנו - טוביה אושרי, הוד השרון.

ר' משה עאשרי היה ראש הקהילה ונשיא ליהודי הישוב אגברי לא הרחק מהעיר סדה שבדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. הוא התפרנס ממקצועו אורג.

עפ"י פירוט התושבים בישוב נראה, כי לא היו לו בנים זכרים. הקהילה היהודית באגברי מנתה כמאה יהודים בתחילת המאה העשרים.

מסופר, כי השיך המקומי עגים היה תקיף, ורצה להטיל מס נוסף על היהודים האורגים. ראש הקהילה, ר' משה עאשרי, התנגד ואמר לו: אין לך רשות לגבות...

בבי': שרה זהרה, יהודי אגברי, ע' 21, 163.

מרי נסים הוא בנו של מרי יחיא עאשרי, מרי קהילת יהודי מעראץ'. נולד להערכתי, בשנת תרל"ה (1875) בישוב מעראץ' שבמחוז ירים, והתפרנס מאריגה כאביו. למד תורה אצל אביו, ובזכות למדנותו ואופיו נבחר לראש הישיבה הכללית שליד בית הכנסת הגדול בעדן.

לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.

בבי': ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' מ"ח.

מרי סעדיה בן דוד עאשרי היה חכם במרכז תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל, אשר כתב את חיבורו חפץ דוד בצנעא באמצע המאה הי"ט. ספר זה עוסק בליקוטים לתורה, ונראה, א"כ, כי גם ספרו של מרי סעדיה עאשרי עסק בליקוטים לתורה, וכי הוא בן דורו, או דור אחד קודם לו, ממרכז תימן או אולי מצנעא.

בבי': בר מעוז בתוך: י"ל נחום, התעודה, ע' שט"ז; רצהבי, תורתן, ע' פ'; כת"י מוסד הרב קוק 1053-20836.

ר' שלום עאשרי היה משורר בסוף המאה הי"ז, כנראה, במרכז תימן ואולי אף בצנעא. שיר שכתב לאחר גלות מוז"ע פותח במילים "אזיל דמעותי", והוא נמצא בדיואן התימני. השיר עוסק בגלות מוז"ע, שהיתה בשנת תל"ט (1679), וא"כ, השיר נכתב לאחר חזרת הגולים משנת ת"מ (1680) ואילך.

בבי': סערת תימן, ע' ט'; רצהבי, ספונות ה' ע' שמ"ט; טובי, מכתביהם ע' 17.

עמודים