מרי שלום פגלי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב בית עד'אקה בתחילת המאה העשרים. העיירה בית עד'אקה נמצאת במחוז חגה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עזירי, שרעבי, טולי, גוברי, קוצ'אעי, באסל, עומיסי, נחום, הזמי, עמר, נהארי, חימי, פגלי, חסא, זומה, כבארה, קאפח ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"...
מר' אהרן בן שלמה פדל-פצ'ל היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח, כנראה, בשנים תק"ה (1745) עד לשנת תקי"ה (1755).
הוא חתום שני על מספר פסקי דין. בחודש טבת שנת תק"ה (1745) חותמים מרי עודד בן סעדיה כבאני - ראב"ד, מרי אהרן בן שלמה פדל ומרי עואץ בן שלמה צפר על אישור, לנשיא הקהילה ר' שלום סנגאב, להשתמש בכספי המס של בית המטבחיים, כדי לפדות שני ילדים יהודים שפותו להתאסלם.
בשנת תק"ט (1749)...
ר' משה בן דוד אלפצ'ל-פדל העתיק את ספר הקבלה שערי ציון בישוב אסנאף מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר, בשנת תצ"א (1731).
בכה"י שמונים דפים. בפתיחה לספר כתוב: "ספר שערי ציון שחיבר הרב המקו(בל)... נתן... זצ"ל עם תוספת מרובה על עיקר ענין נאה ומרוצה... תיקון סעודה...". בכה"י גם סימנים לספר.
בקולופון כתוב:
"נשלם יום שלישי דהוא חד יומא בירח שבט שנת במ"ב שנין לשטרי (תצ"א - 1731)...
ר' זכריה בן דוד פהים העתיק את פירוש הטור לתורה בישוב ג'רבאן מצפון לצנעא בשנת ת"ט (1649).
בכה"י נ"ד דפים. בידינו נמצא הפירוש מבראשית א, יד. אחרי הקולופון כתוב "מסמת ילוד קפ"ק" (בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד)", כנראה המעתיק, שכן בתימן זכריה מתחלף עם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".
בקולופון דף 53א' כתוב:
"והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים... נשלמה המלאכה...
מרי עואץ פוצ'ייל נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה בצנעא.
הוא היה בקי גדול בתלמוד. למד תורה בחברת מרי חיים כסאר ומרי חיים חובארה בכניס אלשיך בצנעא. הוא היה מאושר כאשר היה מגיע לבית המדרש מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, ויחד היו מתנצחים בלימוד, קבוצה זו של תלמידי חכמים.
ר' אברהם בן שלום פיומי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ג'בלה שבדרום תימן בשנת תי"ב (1652). הוא חתום על רכישת משנה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנה זו ליחיא בן סעיד. יתכן והוא חתום בתור עד.
פלוני בן יהודה העתיק את פרקי ר' אליעזר במאה הי"ט. לא ידוע לי שמו הפרטי, משפחתו וזמן הכתיבה. בקולופון הוא כותב כי היה בן י"ג שנים, בכה"י ר"ב דפים. בכה"י גם החיבור גיא חזיון בן כ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"ע"י העוסק במלאכת הקודש בן לא"א יהודה, בן י"ג שנה היה סופר ועוסק במלאכת ה'".