מרי שלמה בצלי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בו יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי*.
בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך...
"ונכתבה לתשוקת... סלימאן חסן בשרי הי"ו... הצעיר ישראל בן יוסף יצ"ו".
בקולופון לתוספתא דף 110א' כתוב:
"הכותב... הצעיר נסים בן נסים, ותהי השלמת המלאכה... יום שישי ה' אלול התרצ"ג ליצירה, ברמ"ד לשטרות (1933)".
מרי סעדיה בן שמעון ברזילי נולד בתימן בכ"א באלול תרצ"ג (1933). עלה לארץ לבד בגיל שמונה שנים, לאחר שעז היה רצונו לעלות לא"י, ולמרות שמשפחתו לא הייתה מוכנה לעלות אז לארץ. הוא הוברח והגיע בודד לארץ ללא ידיעת השפה או מנהגי המקום. למד בישיבה התיכונית במדרשיית נועם בפרדס חנה עד גיל י"ג שנים. לאחר מכן למד בישיבת קול תורה בירושלים עם הרב הראשי לישראל הרב ישראל לאו. היה מבאי ביתו של הרב קנייבסקי זצ"ל....
מרי שמריהו בן שמעון ברזילי נולד בחודש אייר תרצ"ו (1936) באחד הכפרים שבמחוז דמת. התייתם מאביו, בהיותו בן שבע שנים, ומאמו כעבור פחות משנה. היה חשש כי המוסלמים יוציאוהו לשמד, ולכן הוברח לישראל דרך העיר עדן. הוא אחיו של הרב סעדיה ברזילי, רב הישוב גני תקוה. בארץ הצטרף לאחיו ולמד בישיבה התיכונית מדרשיית נועם, ובהמשך בישיבת קול תורה בירושלים ובישיבת כנסת חזקיהו.
לפני נשואיו החל בפעילותו להציל...
מרי יוסף אהרן ברטי היה ראש הקהילה היהודית של הישוב ברט, בצפון הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולד, כנראה, בצפון תימן בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על מכתב בקשה המיועד לשליח העלייה יוסף צדוק, יחד עם מרי דוד בן צדוק הלוי, ראש קהילת הג'ר שבצפון תימן ועם ר' יחיא אברהם. במכתב נוסף הוא חתום עם מנהיגים נוספים בשנת תש"ו (1946) שלא לדלל את מחנה העולים. הוא שימש במחנה העולים "...
מרי דוד בן שלום בשארי היה מחכמי הישוב אללואן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אללואן נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בשארי, מנצור, נעוס, קטיעי ועוד. הוא היחיד שהוסיפו לשמו את התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי חיים בן יוסף בשארי נולד בכפר אנג'ד או אלג'רה, בין צנעא לאנס, בשנת תר"כ - 1860. בילדותו חי תקופה מסוימת בצנעא, ולמד עם מרי אברהם עמראני, ויצק מים אצל הרב הראשי מרי שלמה קארה ומרי סעיד חזאני. בשנת המצור בתרס"ה - 1905 חי בכפר אלקארה שליד צנעא. לאחר מכן חי בכפר נגד אלמלאחי שבאנס.
הוסמך לרבנות, ושמש במחצית הראשונה של המאה העשרים רב לכל אזור אנס, בדרום מערב צנעא. חבריו: מרי שלמה גובני,...
מרי יהודה בשארי היה מחכמי הישוב כ'ראבת אלצייט בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כ'ראבת אלצייט נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: בשארי, חסן, מעוצ'ה, מחפוץ', זכמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה בן שלמה חסן. יתכן ושמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית...
מרי יוסף בן סעדיה בשארי נולד בשנת תל"ב - 1672, והיה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. באנציקלופדיה ע' 46 כתבתי, כי הוא נפטר לאחר שנת תקי"ב - 1752.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר מסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם למדתי פרטים נוספים עליו. בפסק דין מיום שלישי י"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי משה ושלמה בני סעיד ידאעי פרנסו את אימם, ומתוך דחקם בקשה אמם לפרוע את כתובתה...