ר' שלום בן שלום בשארי כתב קובץ חיבורים בשנים תרע"ט-תרפ"א (1919-1921). הקובץ כולל:
א) דיואן שירי גאולה ומשיח המכיל כ"א שירים.
ב) שיר חדש - מכיל ל"ה שירים.
ג) אדני האהל - פתגמים בעברית עם פירוש.
ד) צירוף טהור וצירוף קדוש - צירופים של גימטריאות, ראשי תיבות וסופי תיבות בסוד משיח וגאולה.
לא ידועים פרטים נוספים עליו ועל מקומו. תצלום כה"י ברשות רצון הלוי, ת"א...
מרי שלמה בן יחיא בשארי היה דיין בבי"ד שרעב שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא ידוע לי מתוך חתימת בי"ד שרעב ונכבדים נוספים על מסמך, המאשר קבלת כספי הסיוע לעניים אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מהתאריך יום חמישי, י"ח באייר תש"ח (1948), וחתומים "ב"ד שרעב - סלימאן בן יחיא בשארי, דאוד יודא ויאודא סאלם". בהמשך חתומים נכבדים נוספים.
הוא חתום ראשון, משמע, ששימש ראב"ד....
מרי אברהם בן עמר בשירי היה חכם בישוב ביר אלדראב שבמחוז חמא באמצע המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך ספר ליקוטים לתורה אשר חיבר בשנים תרי"ט-תרכ"ז (1859-1867). אין שם לספר הליקוטים, והוא כולל ליקוטים מספר מנחת יהודה לר"י גזפאן, מהספר לוית חן ועוד. בכה"י רנ"ו דפים קטנים, והוא כתב לשימוש עצמי כדי שיוכל לעשות בהם שימוש בשמחות, באבל או לצרכי ציבור. אחרי הקולופון כתב את הולדת בנו חיים בחודש אייר בקפ...
ר' בנימין בשירי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב חדאד שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על שטר מכירת הספר חומת אנך לחיד"א בישוב חדאד בשנת ת"ש (1940). השם המוזכר בשטר הוא יחיא סעיד מלחף. יתכן והוא שימש עד.
לא ידועים לי פרטים נוספים עליו.
מרי יחיא-חיים-זכריא בן אברהם בן סעדיה בן שמריה בשירי נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז. חי בישוב רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא. הוא נחשב לאחד מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ואחד החשובים והמפורסמים שבקרב סופרי תימן.
הוא בן דורם של שניים מגדולי חכמי תימן בתקופתו: מרי יצחק ונה ומרי יוחנן מזרחי, אשר חיו מדרום לצנעא, באזור הערים רדאע וד'מאר. השפעתו הייתה גדולה בתימן בזמנו אך פחותה משל השפעת ר"י ונה...
מרי יחיא בן סעדיה בשירי היה רב קהילה בישוב ביר אלדרב בתחילת המאה העשרים. הישוב ביר אלדרב נמצא באזור בני חושיש מצפון לצנעא, ראה באנציקלופדיה ע' 51.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים, פעם תרם שלוש ריאל יחד עם בנו סעדיה, ופעם נוספת כתוב, כי הוא ובנו סעדיה תרמו, ולא מצוין הסכום...
מרי יחיא בשירי נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט בכפר ביר אלדרב שבמחוז רחבה - בני חשאש מצפון לצנעא. בתחילת המאה העשרים שימש רב הקהילה, וכמקובל בתימן היה שוחט, מוהל והסמיך רבנים ושוחטים. עפ"י הידוע הסמיך רכ"ד שוחטים. עסק רבות בקבלה ובגורלות ומזלות. היה מפורסם מאוד במחוזות שמצפון לצנעא. מסופר עליו מעשי נסים.
ר' יחיא בן סעדיה חיבר פיוט "אסאלך יא ברק אלימאני" בשנת תרס"ה (1905) בישוב ביר דרב....
מרי סעדיה בשירי חי במרכז תימן, או אף בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך אזכורו בספר חפץ דוד - ליקוטים לפרשיות השבוע, מוסר וכדומה שחיבר מרי דוד בן שלום גמאל-גמליאל. הוא מזכיר רבים מחכמי תימן בני דורו בציון נר"ו -נטריה רחמנא ופרקיה, או נצרו רם ונישא, וביניהם הוא מזכיר את מרי סעדיה בשירי. משמע, שמרי בשירי הוא בן דורו של מרי דוד גמליאל, וכי חי בצנעא או באזור.