חכמי תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 102

ר' יחיא בן חיים נאפש העתיק דיואן בשנת תש"ז - 1947. לא ידוע מקומו. יתכן והיה משורר וחיבר שירים, ובדיואן העתיק גם את שירי ר"ש שבזי. לא היה לנגד עיני כל כתב היד, ולכן לא ידוע לי כמה דפים יש בכתב היד ופרטים נוספים.*

בקולופון כתוב:

תו"ת לב"ע אני הכותב ק"ה ער"ח יחיא בן א"א חיים נאפש שנת ברנ"ח לשטר'(ות - תש"ז - 1947) הכ"ז לעב"י.

ביב': כת"י הרב יהונתן אדואר, רב מרכז העיר פ"ת

ר' עודד בן שלום נבאת היה, כנראה, מנהיג ואולי דיין, באמצע המאה הי"ט, כנראה, בעיר אנס או באזור.

הוא ידוע לי מתוך שטר הנמצא בתוך כתב יד. השטר מהתאריך יום שלישי, כ"ח בשבט שנת בקנ"ז לשטרות (תר"ט - 1849). הוא חתום ראשון ואחריו ר' סעדיה שלום עזאני. על שטרות היו חותמים בתימן הדיינים או מנהיגי הקהילות. בשטר מוזכרים חמאמה בת סעיד ערקבי ונסים בן צאלח נקאש.

מקומו, כנראה, באנס או באזור...

בבי': כת"י ירושלים 1302°4.

מרי אברהם נגאר היה מחכמי הישוב דאיאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאיאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות יהודיות בערך: נגאר, יעיש, בלדי, אסול, מעלם, בנימין, גראפי, ראייבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן יוסף נגאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...

ביב' פנקס השליחות ע' ל"ח

מרי דוד בן אברהם נגאר היה חכם בעיר טוילה שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.

הוא ידוע לנו מתוך שלושה חיבורים שכתב העוסקים בטעמים לתורה:

א) @44מעט צרי@55 - טעמים לתורה וחמש מגילות עפ"י הפרד"ס. בספר עולת שלמה מובאים רעיונות מספר זה. במקומות רבים הוא מפרש עפ"י הקבלה את שיריו של ר"ש שבזי.

ב) @44לוית חן@55 - טעמים לתורה...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קל"ט; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קע"ח, קפ"ג.

מרי דוד בן יעקב נגאר נולד במאה הי"ט במחוז חוגריה. התפרנס ממקצועו אורג אומן. היה מורם של חלק מחכמי הישובים חרף אלהיגה ובני עבאס שבמחוז. משפחתו מהישוב מחמאר שבסביבות מאויה. רעייתו מן הנישואין השניים היא חוסן בת סלימאן סאלם אלשמירי מהישוב שמיר שבשרעב.

נפטר, כנראה, במחוז חוגריה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 38, 62, 103; כת"י מנחם יעקב 119-69669.

מרי חיים נגאר היה מחכמי הישוב מצחל אלשאהל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע לי בודאות היכן נמצאת העיירה מצחל אלשאהל, ועפ"י ההקשר, נראה, כי מדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזור שראף או חגה או חאשד.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות יהודיות בערך: נגאר, מסעוד, קארטה, כובאשי, גמיל, עפארי, עואץ', ישועה ועוד. הוא היחיד שנוסף לפני שמו מרי, משמע, שהיה...

ביב' פנקס השליחות ע' ס"ט

מרי חיים בן יצחק נגאר היה מחכמי תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב על הלכות שחיטה לרמב"ם עד פרק שמיני. בכה"י צ"ב דפים. הפירוש מלוקט מהתלמוד ומחיבורי ראשונים ואחרונים. הוא מזכיר חכמי תימן כמו מרי נתנאל, מרי יחיא אלצ'אהרי, ומרי דוד הכהן. הוא לא מזכיר חיבורים שנכתבו בתימן בנושא שחיטה סמוך לזמנו. מזכיר שני חיבורים שלא ידועים לנו: שמן כתית וחזקת...

בבי': טובי, כת"י בן צבי 3198; רצהבי, תורתן, ע' קפ"ג.

מרי חיים בן מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא. ;בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, אביו מרי משה נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר...

ביב' פנקס השליחות ע' כ"ג, מ"ב, מ"ד, מ"ה

מרי חיים הלוי נגאר היה רב הקהילה היהודית של הישוב אלשרף והסביבה מדרום לצנעא, כנראה, במאה הי"ט. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא כתב חיבור בשם @44"שנות חיים"@55, העוסק בעיבור שנים עד סוף האלף השישי ובקיצור הלכות שחיטה ושבעים טרפיות.

הוא נזכר בשו"ת זכרוני איש למרי אברהם נדאף בעניין הדלקת גפרור ביום טוב.

נפטר, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בבי': ר"א נדאף, שו"ת זכרוני איש, ס' ל"ח; שרידי תימן, טו, א'; רצהבי, קרית ספר, ע' 299; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ה; טובי, המחלוקת על מחזור רמ"ז, ע' 205.

עמודים