חכמי תימן

תצוגת 61 - 70 מתוך 104

ר' בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן מרגז הוא הסופר המפורסם ביותר בתימן. הוא חי במאה הט"ו, ופרסומו בא בזכות עשרות כתבי יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו. רבו הוא מרי דוד בן חלפון ענסי (ע"ע). עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא.

עשרות כתבי היד שהעתיקו ושנשתמרו עד היום מלמדים, כי בניה העתיק את הספרים בשנים ר"י-רמ"ג (1450-1483). בנו דוד העתיק את רוב ספריו בשנים רל"ג-ר"ע (1473-1510), בנו יוסף בשנים רע"...

בבי': ספיר, דף ק"ב, א'; סע"ת, ע' ק"א; מ' רגלר, פעמים 64(תשנ"ה), ע' 56; רצהבי, תורתן, ע' צ"ט-ק'; כתבי היד דלעיל.

עיין: לוי, בניה בן סעדיה.

ר' בנימין בן אברהם חתום על שני שטרות העוסקות במכירת ספר. אין תאריך על שני השטרות ולא ידוע המקום. עפ"י הקשר הדברים והשוואה למסמך נוסף העוסק במכירת כת"י של כל התנ"ך, נראה כי השנה היא רכ"ט (1469) בישוב בני חנצ'ל.

בשטרות מוזכר כי יוסף בן שלמה חנצ'ל מכר את כה"י "בעד עשרה זהב אשר קבלתים מבית הכנסת" בני חנצ'ל. שני חתומים הם מאנשי בית הכנסת, ואולי שימשו המנהיגים או גזברים של קהילת בני חנצ'ל...

בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קצ"ז-קצ"ח.

מרי צאלח בנימין שימש דיין בבית הדין של העיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולד כנראה, בעיר רדאע במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר רדאע מן הערים הגדולות ביותר בתימן בה חיו היהודים. הקהילה היהודית מנתה כ-500, 2 נפש ובה 7-9 בתי כנסת.

בבית הדין שימשו תחילה: מרי שלום צאלח חתוכא, מרי יחיא שלום עומיסי ומרי צאלח בנימין. לאחר הפילוג שהיה בין משפחות אהרן וחתוכא, הורכבו שני הרכבים של בתי דין...

בבי': ר"י עומיסי, פעולות צדיק, ע' רצ"ז; ר"י עומיסי, הקדמה לספר משיב נפש; טובי הקהילה, ע' ס"ז.

ר' בנין בן מנחם משה נולד באמצע המאה הי"ט, כנראה בעדן, לאביו ר' מנחם משה, מעשירי הקהילה היהודית בעדן.

עניו וצנוע היה ונדיב במיוחד. הוא ואחיו יהודה ניצלו את עושרם הרב ומעמדם, בסיוע בבניית בית הכנסת המפואר ביותר בעדן ובתימן, לבניית בתי חולים, מקוואות, חלקו צדקה וסייעו לעניים במזון ובבגדים. זכה להערכה רבה, ומעמדו עלה מאוד לאחר שהבריטים החלו לשלוט בעדן.

הוא שימש נשיא קהילת יהודי עדן...

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, ב', ע' פ"ג-ק"ח; ר' יוסף עדני, נחלת יוסף, מנהגים, כ"ד, ב'; י"ל נחום, מיצירות, ע' קכ"ז-קל"ד; רצהבי, במעגלות, 49; טובי, מכתביהם, ע' 198-199; ניני, ע' 128; סעי יונה, ע' 312, 315, 325; ספונות(10) תשמ"ב, ע' 54.

מרי בנין בן מנחם בנין היה מחכמי העיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע מתוך סידור כמנהג עדן. בהקדמה לסידור שולבו "מנהגים ונוסחי גירסאות" כמסורת יהודי עדן כפי שערך מרי בנין. משמע, שכתב קונטרס או חיבור כלשהוא העוסק בתיעוד מסורת יהודי עדן*.

ביב': סידור כמנהג עדן; מעיל קטון ע' ק"ס.

מרי יחיא בן יחיא בסיס נולד בעיר רדאע בכ"ו באלול תרנ"ו (1896). התייתם בגיל צעיר ונֵטל הפרנסה נפל עליו. למד תורה אצל חכמי העיר, וחבריו ללימוד היו מרי סעיד צ'אהרי, מרי צאלח, מרי מוסי עואץ ומרי מחפוץ' נגר. עמד בקשר עם הרב הראשי בתימן, מרי יחיא יצחק הלוי.

יסד בעיר רדאע בית כנסת ובית המדרש שלמדו בו תורה יומם ולילה.

בשנת תש"י (1950) עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בראש העין. סירב לקבל...

בבי': לוח הלוי, אב תשנ"ז; ר"י עומיסי, פעולות צדיק, ע' ר"ס.

ר' שלמה בסיס חתום בשנת תקע"ח (1818) על שטר חוב שניתן לסעיד כהן. יחד איתו חתומים ר' יחיא דחבש ור' סעיד בוסי. בשטר זה אין ציון מקום.

להערכתי, מדובר בשלושה דיינים מבית דין של אחד הישובים במרכז תימן.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד, מס' 73.

מרי יוסף בן סעיד בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ב, נ"ה

מרי שלום בן יוסף בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף סעיד בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ב, נ"ה

עמודים