ד"ר משה גברא

בחג השבועות נהגו לאכול יהודי מרכז תימן בצק מטוגן בשמן המכונה "זלאביא". כך כתב מרי יוסף קאפח זצ"ל בספרו הליכות תימן כי בפת שחרית של חג השבועות נהגו בצנעא להכין "זלאביא" (עמודים 29, 312), וכך נוהגים עד היום להכין בחג השבועות בקרב קהילות יהודי מרכז תימן כמו יוצאי העיר מנאכ'ה, ועוד. בתימן נהגו להכין סוגי בצק שונים, חלקם עם שמרים כמו ה"זלאביא", וחלקם ללא שמרים כפי שנקרא באזורים שונים בתימן "רוקק" (בצק דליל עם שמרים), או "סולע" (ללא שמרים). בכל רחבי תימן ואף בכל העולם נהגו להכין בצק ולטגן בשמן, והם נקראים בשמות שונים, כמו סופגניות, "ספינגים", וכדומה.

בדורות האחרונים נוהגים בארץ ישראל להחשיב את ט"ו בשבט כחג בכך שלא אומרים תחנון בט"ו בשבט, באכילת פירות יבשים ובנטיעת עצים, ועוד. במאמר קצר זה נתייחס למסורת תימן בנושא.

בכל סידורי תימן הקדומים לא מוזכרים המנהגים של תענית בערב ראש השנה, הליכה לקברי צדיקים, טבילה במקווה, תספורת ורחצה לכבוד החג, ועוד. כמו כן לא הוזכרו בסידורי תימן הקדומים תפילת מנחה לערב ראש השנה, כיון שהיא תפילת החול הרגילה.