חכמי תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 115

ר' שלמה בן אברהם ג'ב העתיק בשנת שע"ח (1618) את סידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי. לא ידוע לי מקומו.

בכה"י צ"ו דפים, וישנם מספר דפים בכתיבה מאוחרת יותר מספר הסגולות לר"ש הקרחי. הסידור נכתב לשימושו האישי.

סידור זה היה בבית הכנסת של המשורר הלאומי ר"ש שבזי סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כפי שכתוב בשולי העמוד הראשון: "זכה נדיב אחד והקדיש ספר זה לבהכנ"ס מאור הגולה צפירת האומה גולת הזהב מו"...

בבי': כת"י יהודה נסים, ב"ב.

ר' אברהם בן יחיא-זכריה ג'באני חי בישוב מדאב שבמחוז אנס מדרום לצנעא, באמצע המאה הי"ז. מצאתי שני כתבי יד אשר העתיק: שו"ע טור אורח חיים ויו"ד, ואת ספר אגדות התלמוד - עין יעקב.

כתב יד אחד הוא כת"י ירושלים, בו העתיק את הספר עין יעקב למסכתות יבמות-נידה בשנת תט"ו (1655). בכה"י לא מצוין המקום.

בכה"י קע"ב דפים, כתובים בשני טורים, עם פירוש בתוך גוף הטקסט, קטע עין יעקב וקטע פירוש. בשוליים...

בבי': כת"י ירושלים 1478°4; כת"י בודפשט קויפמן 87-2969.

מרי אברהם בן מרי שלמה ג'בלי נולד בעיר ד'ו גבלה שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ב. העיר ד'ו ג'בלה שימשה בתקופה זו עיר הבירה של תימן בנוסף לצנעא.

מרי שלמה ומרי אברהם עזבו את תימן במטרה לעלות לא"י, והתיישבו תקופה מסוימת בעיר המלוכה אלקאהרה שבמצרים. הרמב"ם העיד על אביו, מרי שלמה, שהוא תלמיד חכמים.

הידיעות עליהם ידועות לנו רק ממסמכים שנמצאו בגניזה הקהירית. באחד המסמכים נמצא...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 121-123; גויטיין, קובץ הראל, ע' 133; הר"י קאפח, סעי יונה, ע' 75.

מרי עואץ' ג'בלי היה מרי של הקהילה היהודית בישוב אלצ'אהרה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולך בתחילת המאה העשרים.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). ידוע כי היה לו בן בשם שלום.

בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 170.

מרי שלום בן יוסף ג'בלי היה המנהיג ומרי הקהילה בישוב תואהי הסמוכה לעדן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך ספרו של מרי אברהם בן משה ערוסי - קורא הדורות, בו הוא מתאר בהרחבה את חכמי עדן ואת הקהילה היהודית. הוא משבח את נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, ובין היתר הוא כותב, כי ר' בנין מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן שהיו תחת השפעתו. הוא מינה את מרי עואץ בעדן, מרי דאוד בעיר אלשיך, ואת מרי...

בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קל"ג.

מרי שלמה ג'בלי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ב. הוא מהיחידים, למיטב ידיעתי, שקיימת לגביו עדות אישית על היותו תלמיד חכמים וירא שמים מהרמב"ם, מגדולי פוסקי ההלכה בעולם היהודי בכל הדורות. כל הידיעות עליו מבוססות מקטעי הגניזה הקהירית.

הוא נולד בעיר ד'ו גבלה שבדרום תימן, שהייתה אז עיר בירה בתימן יחד עם צנעא. בעיר היו שלוש קהילות: מצנעא, מהעיר תאדי - ראש הגלות, ומשרעאן. הוא נולד, כנראה, במחצית...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 121; גויטיין, קובץ הראל, ע' 133; ר"י קאפח, סעי יונה, ע' 75.

ר' שלמה ג'בלי היה מחכמי הקהילה היהודית בישוב ג'בלה שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בהקשר לשד"ר ר' חיים צבי פרידמן בשנת תר"ס- תרס"ב (1900-1902). השד"ר היה שליח האשכנזים בירושלים לאוסטרליה, כדי לסייע לישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. בעקבות מגיפת דבר שפרצה בעדן נאלץ הוא ור' יוסף מד'מוני-חאפדי, שהיה שליח גט לאוסטרליה, לשנות את מסלולם לתימן. מרי שלמה ג'בלי סייע בידם כאשר הגיעו לישוב...

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 62.

ר' סעדיה בן משה ג'הם העתיק את ספר הזוהר וקטעים מהזוהר החדש במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י קע"ז דפים, וחסרים קטעים רבים, כמו: מפרשת וישב עד פרשת יתרו. בסוף ההעתקה כתוב: "תם ונשלם זוהר מהפרשיות, תהילה לאל רוכב". בדף 59: "מדרש שה"ש וקצת מאיכה מהזוהר... המזכה את הרבים להביא לב' ההדפסה... שמואל די מדינה זלה"ה שהוציא פה שאלוניקי ביום טוב לכסליו שנת א@44שכו@55ל".

כלומר,...

בבי': כת"י בהמ"ל 1734-10832.

ר' מעודד בן שלום ג'הסי העתיק סידור שלם בישוב צלבי (=רחבה) שבואדי עאשר בשנת תל"ח (1678).

בכה"י רצ"ד דפים. בתחילת הסידור חסרים מספר דפים. כה"י נעתק במימון ר' שלמה בן סעדיה מצ'מוני.

בסידור תוספות רבות מסידורי הדפוס: סידורי נוסח עדות המזרח, ספרי קבלה ושו"ע, בהתאם למקובל בתימן במאה הי"ז. גם מנהגי ליל הסדר בהתאם לכך. בכתב יד נוסף, אשר נכתב באותו ישוב בשנת שמ"ח (1588), אין תוספות...

בבי': גברא, מחקרים, 93-94; קטלוג מכון לתצלומי כת"י ירושלים.

מרי משה בן סעדיה ג'הסי נולד בעיר תנעם, מצפון מזרח לצנעא, בשנת תרמ"ח - 1888, ושמש רב הקהילה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נפטר באשקלון בשנת תשל"ט - 1979. ראה באנציקלופדיה ע' 60.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע אלי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושבע משפחות בערך:...

ביב': פנקס השליחות ע' ל', נ"ח

עמודים