מרי יצחק בן יצחק גברא נולד בישוב סוד בשנת תר"ל - 1870 ושמש רב הקהילה בתחילת המאה העשרים. ראה באנציקלופדיה ע' 57.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע אלי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם ריאל פחות רבע.
מרי ראובן בן יצחק גברא הוא החכם הקדום ביותר הידוע לי ממשפחת גברא. הוא נולד במחצית השניה של המאה הי"ח כנראה. לא ידוע היכן. הוא שימש בתחילת המאה הי"ט מרי או מנהיג הקהילה. הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתובה, כדרכם של גדולי הרבנים והמנהיגים לחתום על שטרות, כתובות וכדומה. הכתובה היא מהישוב צ'יפאן בשנת תקע"ג (1813) לזוג שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ. יתכן והיה רק עד.
עפ"י המסורת שבידי זקני...
מרי שלום בן ר' יחיא גברא נולד בעיר סוד מצפון לצנעא בתחילת המאה הי"ט כנראה. ידוע, כי באמצע המאה הי"ט שימש בעיר ראב"ד וראש הקהילה היהודית. מצבו הכלכלי היה מצוין, והיו בבעלותו שדות רבים והיה סוחר גדול. הוא מראשוני משפחת גברא אשר התיישבה בעיר עד לעליית כל המשפחה לארץ בעלייה הגדולה.
היו לו שלושה בנים: יוסף, ר' יחיא ועואץ. מצאתי מסמך, בו הסמיכו את בנו ר' יחיא לשחיטה בתאריך ה' באדר בר"א...
מרי שלום אהרון גדקה היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, תנעמי, מקיטאן, מנקדי, סיאני ועוד. יתכן והיה רב הקהילה. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חירק.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי שוכר אברהם גוהמי היה מגדולי חכמי העיר חרף אלהיגה, שבמחוז חוגריה בדרום תימן, במאה הי"ט-כ'. לא ידוע מתי נולד, אך ידוע שהיה דיין בדור שלפני העלייה לארץ, דהיינו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, ולכן אני מעריך כי נולד בסוף המאה הי"ט, אולי סביב שנת תר"מ (1880).
ידוע, כי היה דיין שני בראשות הראב"ד מרי יוסף דפתי, ובחברת הדיין השלישי מרי שלום עואץ דוראני.
להערכתי, שלושת הדיינים...
מרי שלמה-סולימאן גוהמי נולד בתחילת המאה העשרים בחוגריה כנראה. הוא בנו של הדיין מרי שוכר אברהם גוהמי (ע"ע קודם). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י מרי שוכר אלמחרבי, מגדולי חכמי תימן בדרום תימן. הוא נבחר לדיין כעשרים שנה לפני העלייה הגדולה לארץ. הוא, כנראה, החליף את אביו בבית הדין, ושימש עם ראב"ד מרי עואץ בן ראב"ד מרי חיים יוסף דפתי ועם הדיין השלישי מרי דאוד סאלם - דוד שלום.
...ר' אברהם בן יוסף גולבי העתיק את הזוהר החדש במאה הי"ח. לא ידועה שנת העתקה מדויקת ומקום הכתיבה.
בכה"י קי"ב דפים: זוהר החדש-רות בדפים 1-36ב' וספר שערי גן עדן בדפים 36ב'-112ב'.
בדף 103 ע"ב כתוב:
"ואני הצעיר... אברהם בל"א יוסף נע"ג המכונה אלגולבי... לכתוב הספר הקדוש הזה ומדרש הנעלם...".
מרי יחיא גומדאני היה חכם בישוב חמדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חמדה נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן, באזור העיר רידה.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: גומדאני, נגאר, נהארי, פרחי, מבורת, דידי, סכ'ב, אברקי, עמר, סניני, ועוד. חכם נוסף בקהילה: מרי עמראן עמר.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה. התימנית...
מרי שלום גומדאני היה חכם בישוב חיזי בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חיזי נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: גומדאני, עמראן, שחב ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה. מסעוד גומדאני, בן משפחתו, כנראה, תרם שלוש ריאל...
מרי אברהם בן דוד גזפאן היה דיין ואולי אף ראב"ד בשנת תר"כ (1920) בעיר כוכבאן שבמרכז תימן.
הוא ידוע מתוך חתימה על אגרת ששלחו ראשי קהילות ודיינים ממרכז תימן אל ראשי הנהגת הסתדרות הציונית בלונדון. הוא חתום שלישי ועפ"י סדר זה: מרי עואץ בן מתנא סעיד מבי"ד אלצ'אהרה, מרי אברהם בן משה הלוי ערוסי מבי"ד אלמחוית, מרי אברהם בן דאוד גזפאן מבי"ד כוכבאן, מרי חיים בן דאקעשה מבי"ד חאשד וארחב, ומרי שלום...