חכמי תימן

תצוגת 11 - 20 מתוך 115

מרי משה בן סעדיה ג'הסי נולד בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנת תרמ"ח (1888). התייתם בילדותו מהוריו אשר היו צדיקים ואנשי מעשה. למד תורה אצל חכמי העיר: מרי שלום דוכאן, מרי שלום צפירה, מרי שלום ג'הסי, מרי משה גהרי ומרי יוסף קרואני, ובעיקר אצל רב העיר מרי אברהם שחב.

בצעירותו נשלח לישובים אחרים כדי ללמד תורה, בישוב לקמה - בני בהלול, צובחה - שם למד את ילדיו של מרי שלום עראק, ובישוב אלסיר.

...

בבי: לוח הלוי ניסן תשמ"א; הרב זכריה תנעמי; בניו- יצחק (אשקלון) ושמואל (ב"ב).

מרי שלמה בן דוד ג'ובני נולד בישוב אנג'ד בשנת תרס"ג (1903). למד תורה אצל רבו מרי חיים יוסף בשארי. עבר לעיר צנעא, ושם הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בכפר זתים. קיבל הסמכה לרבנות ושמש רב אזורי. התפרסם כרב חריף ענו וירא שמים. סייע בארגון צדקה ומתן בסתר למעוטי יכולת.

נפטר בי"א באב תשנ"ב.

בבי: לוח הלוי אב תשס"א.

מרי עובדיה ג'יבלי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בישוב אלצ'אהרה שבמרכז תימן. הוסמך לרבנות ע"י מרי יצחק הלוי, הרב הראשי. שמש רב הקהילה היהודית בעירו, שוחט ובודק, מוהל וכדומה כמקובל בתימן.

בשלב מסוים עבר להשתקע בעיר עדן, שם שמש הנציג הראשי של חברה גדולה "אל בכרי" - חברה שהיה לה מונופול בעדן, ועסקה ביצור משקאות חריפים. שמש בתפקיד עד העלייה הגדולה לארץ.

בבי: שלום ג'יבלי, אפיקים ל"ה (סיון תש"ל), ע'15.

ר' שלום עואץ ג'יבלי היה ראש אגודת "שוחרי גאולה" שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא מוזכר בהקשר לסיוע שנתן לחכמי מחנה העולים גאולה שליד עדן, כאשר מנהלת המחנה, אולגה פיינברג - בכינויה אזבל - רצתה לשבור את מוסר הצניעות והמסורת היהודית במחנה. התנגדו לה ראשי מועצת המחנה, ובראשם גדול מקובלי דרום תימן, מרי חיים סנואני. היא התעללה בהם, ובסיוע הצבא הבריטי בעדן נשלחו הרבנים לכלא, והיא אף דרשה...

בשולי כתב יד אשר העתיק מרי יצחק, כנראה, מרי הישוב קרץ' אלחגר, במחצית השנייה של המאה הי"ח, מצאתי פסק דין העוסק בחלוקת עיזבון במקווה טהרה של אברהם אלדרג'.

השטר נמצא בדף 93 ע"ב בכת"י, והוא משנת תקל"א (1771). חתומים מרי יוסף בן יחיא אלג'יל ומרי יחיאל בן מ"ו סעיד חדה. כנראה, ששניהם דיינים או מנהיגי הקהילה.

בבי': גברא, חכמים וסופרים, ע' 200-201.

ר' שלום מנחם ג'עדי היה ראש הקהילה היהודית בג'עוד באמצע המאה העשרים. הוא נולד בישוב ג'עוד שבמחוז בני עואץ' בתחילת המאה העשרים כנראה. בשנת תש"ו (1946) היה במחנה העולים "גאולה" שליד עדן, ושם שימש חבר מועצת המחנה אשר כלל י"ז חברים, וביניהם גדול מקובלי דרום תימן, מרי חיים סנואני. בשנה זו הוא שלח מכתב עם מנהיגי המחנה שלא לדלל את מחנה העולים כפי שרצה לפעול ד"ר ביגל, מנהל המחנה, עפ"י שולחיו.

...

בבי': נסים בנימין גמליאל, תימן ומחנה גאולה, ע' 168-169; מקום מקדש, ע' 24; חיים צדוק, מן המיצר, ע' 357.

ר' יחיא אברהם ג'אבר היה מנהיג או גזבר בקהילה היהודית אלשאם (צעדה וחידאן) שבצפון הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מסמך הקשור בקבלת כספי הסיוע לעניי צפון תימן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך אינו נושא תאריך, אך עפ"י הקשר המסמכים נראה, כי הוא נכתב שנים בודדות לפני העלייה לארץ.

הוא מפרט במסמך את חלוקת הכסף בין עניי צפון תימן לעניי העיר קעטבה.

בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 433.

עמודים