מרי יהודה בן יוסף גזפאן נולד בצנעא בשנת תקכ"ה (1765). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא: מהרי"ץ, מרי יוסף יצחק ומרי אברהם הלוי ועוד. נשא לאישה את בתו של הדיין מצנעא מרי אברהם מנזלי. נולדו לו שני בנים ובת, ולאחר פטירת אשתו נשא אישה שנייה בזקנותו, ונולדו לו שני בנים: ר' יוסף ור' שלמה, אשר המשיכו את דרכו בהעתקת ספרים.
הוא התפרסם בזכות הספרים שחיבר והעתיק. הספרים שחיבר עוסקים בליקוטים לתורה...
ר' יוסף בן יוסף גזפאן העתיק בצנעא בשנת תרמ"ט (1889) את שלוש המגילות עם תרגום ארמי ופירוש רש"י.
שער כה"י יפה מאוד, וכתוב בו:
"בשם רחמן אתחיל לכתוב שלוש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י זצוק"ל, ועוד נוסף בו מעט מזער ליקוטים מספר חומת אנך שחיבר החיד"א ז"ל... נעתק פה ק"ק צנעא יע"א וירושלם תוב"ב לשנת ויצבור יוסף ב"ר לשטרות, ושנת @44צ@55יון @44במ@55ש@44פט@55 @44ת@55פ@44דה@55 ליצירה עם...
מחכמי הישיבה וסופר, צנעא- חאפד, מאה י"ט
מרי יוסף בן מרי יהודה גזפאן נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא בנו של מרי יהודה גזפאן מאשתו השנייה בזקנותו (ע"ע קודם). הוא אף העתיק את החיבור מנחת יהודה של אביו.
הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה, בו פסקו שיש להעדיף את עניי המקום - תימן, על פני...
ר' יוסף בן שלמה גזפאן העתיק בשנת תר"מ (1880) דיואן. לא מצוין מקום הכתיבה, ויש להעריך שמדובר בצנעא, שם חיו כל הסופרים ממשפחת גזפאן הידועים לי, או במרכז תימן.
בכה"י קס"ב דפים. פיוטים רבים מר"ש שבזי, ר' יוסף בן ישראל, ר' שמעון בן סאלם (כנראה שבזי), ר' יוסף סעד, ר' סאלם אקאקנס, ר' סעדיה בן עמרם ועוד. כולל גם שבע ברכות ומפתח לשירים.
בקולופון דף 161א' כתוב:
"הצעיר הכותב יוסף...
ר' שלום יעיש גזפאן חתום על שטר חוב לאברהם בן נסים ערוסי בעיר עמראן, מצפון לצנעא, בשנת תש"א (1941). הוא חתום לבד, ולפי זה יתכן ומדובר בשטר חוב פרטי, ויתכן כי מדובר באחד ממנהיגי הקהילה בעמראן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, שכן בד"כ, החכמים ומנהיגי הקהילות היו חותמים על שטרות שונים.
מרי שלמה בן מרי יהודה גזפאן נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא נולד בזקנותו של אביו מאשתו השנייה, יחד עם אחיו ר' יוסף. הוא היה מחכמי העיר צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
אף הוא כאחיו וכאביו עסק בחיבור ספרים ובהעתקה. הוא חיבר שלושה ספרים: @44חשק שלמה@55 - ליקוטי טעמים לתורה, @44שמע שלמה@55 - ליקוטים לשלוש מגילות, והוא מזכיר חיבור שלישי שלא הגיע לידינו - @44דברי שלמה@55. כל...
מרי שלום גחש היה חכם בישוב ברדון בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ברדון נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: גחש, כהן, מחפוץ', צאלח, ועלאני, עוכאשי, טויל, רצאבי, דובלי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה כהן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. נראה, כי אין מדובר במרי אברהם גיאת, אשר השתתף בויכוח ההלכתי הגדול שהיה בצנעא בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או שאחד יברך לכולם. מרי אברהם חתם על אחת האגרות מהמאה הי"ט. לעומת זאת, בפנקס בית הדין מוזכר מרי אברהם בשנים תקכ"ה - תקכ"ט (1765- 1769).
...
מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ט, והשתתף בויכוח הגדול שהיה במאות י"ח-י"ט בצנעא בשאלה, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או די שאחד יברך לכל המסובים. הוא חתום על אחת האגרות שנכתבה במאה הי"ט.
לא ידוע מתי נולד ומתי נפטר.
מרי אהרן בן יהודה גיאת היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא נולד, כנראה, בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא ידוע לי ממספר מקורות: הוא חתום עם חכמי העיר צנעא על פסק דין בעניין ירושת שני אחים שניהלו מאבק ממושך משנת תקע"ג (1812) ועד לשנת תקצ"ב (1832). הדיון התנהל בין בית דין עדן ששם החל הדיון ובין בי"ד צנעא. הוא חתום לאחר הדיינים מרי דוד צאלח, מרי יחיא אביץ' ומרי אברהם ערשי,...