ג'באני, אברהם בן יחיא
ר' אברהם בן יחיא-זכריה ג'באני חי בישוב מדאב שבמחוז אנס מדרום לצנעא, באמצע המאה הי"ז. מצאתי שני כתבי יד אשר העתיק: שו"ע טור אורח חיים ויו"ד, ואת ספר אגדות התלמוד - עין יעקב.
כתב יד אחד הוא כת"י ירושלים, בו העתיק את הספר עין יעקב למסכתות יבמות-נידה בשנת תט"ו (1655). בכה"י לא מצוין המקום.
בכה"י קע"ב דפים, כתובים בשני טורים, עם פירוש בתוך גוף הטקסט, קטע עין יעקב וקטע פירוש. בשוליים הגהות משלו ומשל רבו. הועתק במימון פלוני בן יחיא קפר.
בקולופון בסוף נידה:
"תם ונשלם תפילה לאל בורא עולם, ותשלם מלאכת הקודש מרחשון שנת התט"ו ליצירה בעזרת האל הגדול והנורא. ספרא חלשא ומסכינא אבראהם בן יחיא אלגבאני שואל למעיין בזה שאם (ימצא) טעות ידון אותי לכף זכות... ונכתבה על שם חבר הטוב הדומה לעץ... אבן יחיא אלקפר ?"
כתב יד נוסף הוא כת"י בודפשט-קויפמן, בו העתיק את שו"ע טור אוח ויו"ד בישוב מדאב בכ"ו באב, אך לא מצוינת השנה.
בכה"י ת"ל דפים, שני טורים בעמוד. טור או"ח רע"א דפים הראשונים וטור יו"ד מדף רע"ד עד ק"ל. טור או"ח מומן ע"י ר' שלמה בן אברהם גרשי.
בקולופון בסוף או"ח:
"נשלם בסיועתא דשמיא בחסדי ה' וברחמוהי וביקר דאלהי עילאה דיהב לי ארכא למבצעיה ולאשלמותיה ביומא קדמאה דהוא שתה ועשרין יומין לירח אב ותהפך... ויזכיני ולסיעיני לאשלים ספרים הרבה... אנא ספרא חלשא... תשגי"ני ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש: אברהם בן יחיא) אלג'בני... ונכתב זה על שם החבר שלמה בן אברהם המכונה אלגרשי. ונכתב במאתא מדאב תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל כי"ר".
בסוף טור יו"ד כתוב:
"יזכה הכותב והנכתב לו... אני קל וצעיר שבסופרים אברהם בן זכריא אלגבני השם ב"ה יזכינו לכתוב אלף אלפי אלפים וכיוצא בזה".