מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט, או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ח. חי ופעל בצנעא, וכתב את חיבוריו בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877). הוא ידוע לנו מחיבוריו הרבים:
א) חפץ דוד - ליקוטים לפרשיות השבוע, מוסר והנהגה על דרך הקבלה, הסוד, גימטריאות וכדומה. הספר חובר לאחר שנת תקפ"ג (1823), שכן הוא מפנה למרי יהודה חאזי שחיבר את ספרו בשנה זו. רוב מקורותיו מתוך ספרי תימן שטרם נדפסו...
מרי חיים גמל - גמליאל היה חכם בישוב חאפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חאפה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: גמל - גמליאל, קרואני, סייאני, אעגם, קטיעי, דחרוג, סודמי, רמצ'אן, ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי יעקב בן מרי אברהם סייאני ומרי חיים בן סעיד קרואני. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף,...
ר' חיים גמליאל העתיק פיוטים, אזהרות לחג השבועות, הושענות והקפות לסוכות, פזמונים לשמחת תורה ועוד, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה.
בכת"י גם ששה דפים של דרושים לחומש שמות.
בסוף האזהרות: "הצעיר חיים אלגמל יצ"ו".
מרי חיים בן דוד גמליאל היה דיין בירושלים בתחילת המאה העשרים.
הוא ידוע לנו מתוך חתימתו על פסק דין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרפ"ז (1927). הוא חתום עם מרי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד ורב הקהילה התימנית בירושלים, ועם מרי יהודה בן אברהם חבשוש. מרי חיים גמליאל חתום שלישי. המסמך עוסק בתנאי שידוכין בין יוסף פקעה מירושלים לבין בכורה-גזאל אשר שהתה באזמיר-טורקיה.
ר' יוסף גמליאל היה נשיא יהודי תעיז שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא נולד כנראה בשרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך ספרו של הרב חוזה על יהודי שרעב. הוא בא לבקר באחד הישובים בשרעב, וראה את הספר העברי של ייחוס משפחות רבות משרעב, וביניהן את ייחוס משפחת כ'לף-חלפון המיוחסת עד לזרח בן יהודה בן יעקב, ומתוך שכרות שרף את ספר היוחסין. הרב חוזה מספר על האירוע שהיה חמישים שנה לפני...
מרי יוסף גמל - גמליאל היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום ראשון ח' במרחשון בע"ז - תקכ"ו - 1766, כי אשת מדינה ובתו של מרי יוסף גמאל הגיעו להסכם פשרה ביניהם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנתה אשת מדינה ובת מ"ו יוסף אלגמל שכבר נעשתה ביניהן פשרה, לפיה נשאר אצל אשת מדינה רבע ושמינית קרש, גמר כל התביעה, תפרע על ראשון ראשון לפי...
מרי יחיא בן מרי שלום גמליאל היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי,...
מרי יעיש בן שלום גמליאל היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך חתימתו על תקנת ציבור יחד עם גדולי חכמי צנעא ועם חכמי הישיבה. התקנה נכתבה בשנת תרמ"ו (1886), ועוסקת בתקנות ציבור "לפקח על צרכי עירנו" ועוד.
ר' פלוני בן שלמה גמליאל העתיק את התורה במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה.
בכה"י קס"ו דפים, הכוללים את חומשים בראשית ושמות, כולל תרגום אונקלוס, תרגום רס"ג, פירוש רש"י ועוד. חסרים דפים בתחילה ובסוף, ובידינו נותרו מבראשית א', י"ח עד שמות מ', א'.
הסופר היה בן ח"י שנים בזמן הכתיבה. נכתב עפ"י בקשת אחיו יוסף.
בסוף חומש בראשית כתוב בקולופון:
"...
מרי שלום גמליאל היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום, עיין ערך קודם. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי,...