חכמי תימן

תצוגת 61 - 70 מתוך 115

מרי שלום בן יוסף חיים גלוסקא (קורץ) נולד בעיירה סבלאן, הנמצאת במרכז מחוז חידאן, אשר בצפון תימן, בשנת תרכ"ו - 1866. בתחילת המאה העשרים היה רב הקהילה, שוחט ובודק כמקובל בתימן. הוא הכיר את התרבות האסלאם וכתב מכתבי בקשות למושלי המחוזות, ואחד מהם הוא מכתבו אל אבן אדריס בחג'אז. שילב תורה ועבודה כמקובל בתימן, והתפרנס מצורפות ותיקון כלי נשק.

הוא עלה לארץ בשנת תרס"ג - 1903, והתיישב בשכונת מחנה...

ביב' חריזמן, מחנה יהודה, ת"א תרצ"א, ע' 11 - 12, יואלי ושטיין (עורכים), כובשים ובונים, פ"ת תשט"ו, ע' 84, מעבי, מחנה יהודה ממושב לשכונה, פ"ת תש"ס, ע' 106 - 107, שלום סרי, סעי יונה, ע' 218 - 221, פרופ' יצחק גלוסקא, פ"ת

ר' סעדיה בן שלום גמאגי השלים להעתיק את הלכות הרמב"ם במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

כתב היד המקורי הועתק במאה הט"ו, וכנראה, שחלקו התבלה עקב שימוש ולימוד רב בו. את הקטעים החסרים השלים ר' סעדיה גמאגי, כדי שיהיה בידו ספר מלא. תופעה זו רווחה מאוד בתימן, שכן המחסור בספרים והחיבה הרבה שרחשו להם, גרמו לכך שאף חלקי ספרים לא השליכו לגניזה.

בכה"י רכ"ב דפים, גודל קטן, כ-...

בבי': כת"י סן פרנציסקו - סוטרו 116-34615.

מרי יחיא בן יחיא גמדאני נולד בשנת תרל"א (1871) בערך, בעיר עמראן שמצפון לצנעא. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. עלה לגדולה ונבחר לדיין בעיר עמראן בתחילת המאה העשרים, ושימש בדיינות עד לפטירתו.

מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, והוא היה נודד בישובים כדי למצוא פרנסה. הוא היה מגיע בתדירות גבוהה לעיר סוד, מרחק שלוש שעות הליכה, כדי למצוא פרנסה, ומידי פעם היה נשאר בה מספר שבועות וחודשים עד שיוטב מצבו...

בבי': גברא, ר"ד משרקי, ע' י"ב, נ"א; עדויות דודי, ר' שלום גברא ז"ל ויבדל לחיים ר' שלמה גברא מב"ב.

מרי יוסף בן יחיא גמיל נולד לאחר שנת תרנ"ב (1892) במחוז חידאן שבצפון הרחוק של תימן. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). התיישב בקרית עקרון שליד רחובות, מרכז גדול של יוצאי צפון תימן בישראל.

הוא היה מנהיג הקהילה, שימש ברבנות, עסק רבות בהרבצת תורה, בקירוב לבבות ובהשכנת שלום בין איש לרעהו. הקדיש חצי מביתו כדי להקים בית כנסת ומרכז רוחני.

נפטר ברחובות ביום שני, י"ח בתמוז תשנ"ד (...

בבי': לוח הלוי, אלול תשנ"ח.

מרי יחיא גמיל היה חכם בישוב קוזיה אלמחאבשה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר קוזיה אלמחאבשה נמצא באזור שראף מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: כובאשי, שרוי, מסעוד, קיראט, ימני, קנדיל, זיטי, אנסי, גמיל, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום כובאשי ומרי יוסף שרוי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...

ביב' פנקס השליחות ע' ס"ט

מרי שלום גמיל היה חכם בישוב ואדעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ואדעה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא ולכ'מיר. בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: גמיל, טנגיל, סוכיתאל, קנזקצי ועוד. שמש רב הקהילה כנראה, בהסתמך על העובדה, כי הוא היחיד המתואר מרי ורבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....

ביב' פנקס השליחות ע' פ"ג

מרי אברהם גמאל - גמליאל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח, המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות שלה מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו...

ביב': כת"י יוסף עמר, ר"ג

מרי אברהם גמל - גמליאל היה חכם בישוב גרן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר גרן נמצא בין צנעא לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: גמל - גמליאל, צעטי, הדאראת, ועוד. שמש רב הקהילה כנראה, בהסתמך על העובדה, כי הוא היחיד המתואר מרי ורבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....

ביב': פנקס השליחות ע' י"א

מרי בנימין שוכר גמליאל נולד בשנת תרל"ט (1879) בערך, בעיר דמת, כנראה, שבדרום תימן. בילדותו התייתם מאביו אך חכמתו ואהבת לימוד התורה סייעו בידו. בשבט תרפ"א (1921) הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר דמת, מרי סאלם מתנא הלוי. המבחן המקובל בתימן בתקופה זו כלל חלק עיוני, ידיעת כל הספר מקור חיים בע"פ עם פירוש קורבן תודה, וחלק מעשי בשחיטה.

בשבט תרל"ד (1924) הוסמך לרבנות, ושימש מרי הישוב מעאזבה שבמחוז עמאר...

בבי': נסים ב' גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 140-141 ועוד; נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת; הרב אבירן הלוי.

עמודים