ר' אליהו שלום גיאת נולד בעיר מנאכ'ה בהרי חראז שבמרכז תימן בשנת תרס"ו (1906). הוא היה עשיר גדול ותורם נכבד לעניים. אנשי העיר מנאכ'ה היו העשירים ביותר בין קהילות תימן בדורות האחרונים, ועניים רבים מישובים שונים היו מתדפקים על דלתות העיר לבקשת סיוע.
הוא התפרנס ממסחר והיו לו קשרים רבים. שמו וחתימתו מופיעים במסמכים של התאחדות התימנים בישראל, אשר שלחו בשנים שלפני העלייה הגדולה, סיוע כספי...
ר' ברו- בן אהרן גיאת היה חכם או מנהיג בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898) בנושא המצב הכלכלי הקשה, עקב הבצורת שהייתה בצנעא שבע שנים, והמצב הכלכלי הכללי שהחריף מאוד. על האיגרת חתומים גדולי החכמים בצנעא, כמו: מרי שלום שמן, מרי יחיא בן אברהם כסאר, מרי יחיא קאפח ועוד.
אין בידי פרטים נוספים עליו.
ר' יוסף בן אברהם גיאת היה חכם או סופר בצנעא במאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך כתב יד של שתילי זתים, פירוש לשו"ע שחיבר ר"ד משרקי.
כה"י מן המאה הי"ט, ובסופו ישנה תשובה לראב"ד מרי יוסף קארה, שהיה הרב הראשי כמעט כל המחצית הראשונה של המאה הי"ט, בהעתקת ר' יוסף אברהם גיאת, ויתכן שהיה תלמידו. בתשובה מוזכרים גדולי חכמי צנעא מן המחצית הראשונה של המאה הי"ט, ואחרי שמותיהם "נע"ג - נשמתם עדן גן", משמע...
ר' יוסף בן אברהם גיאת חתום על כתובה בצנעא בשנת תרנ"ג (1893), יחד עם החכם והסופר מרי יוסף בן מרי יהודה ג'זפאן, כמקובל בתימן שהחותמים על הכתובה הם ת"ח ומנהיגים. הזוג הם יחיא בוסאני ולולוה רחבי. הוא לא שימש בדיינות, ואף לא מצאתי את שמו בין החותמים על מסמכי הישיבה הכללית בצנעא.
מרי יחיא גיאת נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872). היה תלמיד חבר לדיין מרי יחיא אביץ' ולמד תורה בחברת מרי שלום קורח. היה תלמיד חכמים, מעמיק גדול באגדות התלמוד, והיה בקי אף בסוגיות התלמוד.
היה מומחה לצמחי מרפא ועסק רבות בריפוי אנשים. מסופר עליו שהגיע אליו חולה מתפתל מכאבים, והוא זיהה כי יש לו אבנים בכליות. מרי יחיא יעץ לו לשתות שני כוסות מי פטרוזיליה, וכעבור שעה יצאו אבנים קטנות בתוך מי הרגלים...
מרי יעקב בן שלום גיאת היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז שבמרכז תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. הוא נולד בשנת תקצ"ב (1832) בערך, ויתכן כי נולד מאוחר יותר. יתכן והוא יליד צנעא, ומ"מ, למד תורה והוסמך ע"י חכמי צנעא. בהמשך למד אצל מרי יחיא קאפח, החכם באשי.
היה תלמיד חכמים, למדנותו ובקיאותו בתורה הייתה לשם דבר. הוא ידע בע"פ חלקים גדולים מתוך הרמב"ם וספרים אחרים. היה עניו וצנוע, תמיד עם...
מרי יעקוב בן שלום גיאת נולד בשנת תקצ"ב - 1832 או מספר שנים מאוחר יותר, ושמש רב העיר מנאכ'ה, העיר המרכזית בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא. נפטר בשנת ת"ש - 1940. ראה באנציקלופדיה ע' 65 - 66.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם יחד עם בניו: שלום ויוסף, אך לא מצוין סכום התרומה.
...
מרי ישראל בן יוסף גיאת נולד בתחילת המאה העשרים, לא ידוע היכן. הוא היה דיין בעיר שיבאם שבמרכז תימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, יחד עם מרי יחיא זביב (ראב"ד), והדיין השני מרי שלמה עמר, אשר נפטר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר שיבאם. המכתב מיום ג', י"א באייר תש"ט (1949), ובו הוא מאשר קבלת סכום של ששים...
מרי משה יחיא גיאת היה חכם בישוב מרבך בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מרבך נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: קטיעי, גיאת ועוד. יתכן ושמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: גיאת, שלום ויחיא תרמו ריאל ורבע.
ר' שלום בן אברהם גיאת חתום על כתובה, כדרכם של חכמי תימן, בישוב מחלה שבמחוז בני עואץ, בשנת תקצ"ז (1837), יחד עם ר' משה בן סעדיה גרשי. הזוג הוא אהרן אלזקן וזהרה בת אלזקן.
לא ידוע עליו פרטים נוספים. יתכן והוא חתום רק כעד.