יהדות חברה וקהילה

במשנה שבת טז,א (ע"פ כ"י קאופמן): "כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורים בהן ובין שאינן קורים בהם. אף על פי (ש)כתובין בכל לשון - טעונים גניזה. מפני מה אין קורים בהן? מפני ביטול בית המדרש". ופי' בתלמוד קטז א-ב, שכתבי קודש שקורין בהם היינו קריאה ציבורית של הפטרה וא"כ הכוונה לספרי הנביאים. ושאין קוראין בהם בציבור - הם הכתובים. וביחס לסיפא: לדעת רב רק בשעת בית המדרש אין לקרות בכתובים ולדעת שמואל במהלך השבת כולה אין לקרות בכתובים כדעת התנא ר' נחמיה כדי שלא יבואו לקרות בשטרי הדיוטות. אבל...

בבלוג זה אנו ממשיכים בסדרת המאמרים המתארים את חגיגות שבוע החתונה הנקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס". בפעם הקודמת פתחנו בתיאור סעודת הנישואין המרכזית בתימן הפעם נתמקד בתיאור שבעת ימי משתה ושמחה בבית החתן. במשך כל ימות השבוע החל מיום ראשון נערכות חגיגות שמחה ומשתה בבית החתן וסדר היום הוא כדלהלן: בשעות הבוקר המוקדמות מגיעים מקורביו לביתו ומתפללים איתו תפילת שחרית כשהחתן הוא החזן. יש שנהגו אף להביא ספר תורה בימי שני וחמישי לבית החתן, בתום התפילה פונים האורחים לביתם. החתן סועד עם הכלה ארוחת בוקר דשנה...

במסגרת סדרת המאמרים בתחום הצרכנות במשפט העברי, עסקנו עד כה בעניינים שבין אדם לחברו ובחובת האדם כלפי חברו. הפעם נבחן נושא הקשור בחובת ההנהגה כלפי הציבור. כך הרמב"ם פוסק (נזיקין, גניבה ח, יט): חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שיהיו ...פוסקין את השערים... וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר - מכין אותו, וכופין אותו ומוכר כשער השוק." אם כן, נפסקה הלכה שחובה על ההנהגה (כלומר: בית דין), להעמיד בכל מקום שוטרים (כלומר: משגיחים), שיהיו פוסקין את השערים (כלומר: מפקחים על המחירים...