יהדות חברה וקהילה

הציר העיקרי עליו סובבים דיני החוזים בכלל והצרכנות בפרט הינו יסוד ההסכמה וגמירות הדעת של שני הצדדים לעסקה להתקשר בעסקה מחייבת. בפעם הקודמת עסקנו בגניבת דעת ורמאות, שהם מעשים הנעשים בכוונת מכוון, ואשר פוגעים בעיקרון ההסכמה וגמירות הדעת. לכן, בנסיבות מסוימות ניתנה לקונה המרומה אפשרות לבטל את העסקה, היות ורומה או שגנבו את דעתו. אך נשאלת השאלה מה קורה במקרים בהם הטעות הינה בתום לב ללא כוונת מרמה של מישהו? האם במקרה שאדם קנה מוצר וטעה, יוכל לבטל את העסקה גם אם לא רימו אותו? ומה אם המוכר טעה? כפי...

מנהג תימן לברך ברכת המפיל קודם ק"ש, ולא כנזכר בתלמוד ברכות ס,ב שק"ש קודמת לברכת המפיל וז"ל התלמוד: "הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'. וע"פ נוסח התלמוד כתבו הרא"ש והטור סי' רלט שק"ש קודמת לברכת המפיל וכ"פ השו"ע שם. והבן איש חי (שנה א פרשת פקודי) כתב ע"פ הסוד לומר את כל ק"ש ולא רק פרשה ראשונה ובזוהר הוסיפו לומר וידוי לפני שישן. וידוע חידושו של הראב"ד שברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך כיון שסמוכה לברכת המפיל ושינת הלילה אינה הפסק. וכנראה גם הוא גרס...

בשנת 1517 נכבשה מצרים ע"י תורכיה ומשבססו התורכים את שלטונם שם, הרשו לעצמם גם לחדור לתימן תוך כיבושן של ערי החוף ולסירוגין ערים נוספות בתוך תימן. שלטונם של התורכים בתימן לא היה אבסולוטי ולאורך השנים הם ראו עליות ומורדות. באופן כללי ניתן לומר כי במשך כ – 400 שנה (1538-1918) שלטו התורכים במצרים לסירוגין. בתימן בכל אותן שנים לא פסקו המלחמות והמרידות בין התורכים למקומיים וברוב הזמן שלטונם היה סמלי בלבד והצטמצם בעיר הבירה צנעא בלבד, כשבכפרים שלטו המנהיגים השבטיים המקומיים. גם בין השבטים עצמם לא פסקו...