מרי יחיא בן חיים היה חכם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע היכן נולד וחי, אך ידוע מתוך ספרו, כי בעקבות נדודיו ומצבו הקשה הגיע לעיר כוכבאן שבמרכז תימן, ושם כתב את ספרו.
ספרו @44תועלת ישראל@55 נכתב בכוכבאן בשנת תרס"ד (1904), והוא לקוטים לתורה לחומשים ויקרא, במדבר ודברים.
בכה"י קנ"ח דפים, ולא ידוע אם כתב גם לחומשים בראשית ושמות.
בקולופון הוא מתאר את מצבו הכלכלי הקשה, מעוט פרנסה...
מרי יחיא בן ר' שלום עראקי, ראש הקהילה היהודית בצנעא, נולד בצנעא בסוף המאה הי"ז, כנראה. היה תלמיד חכמים, ומהרי"ץ, גדול חכמי תימן ורב ראשי, למד ממנו בצעירותו. לאחר שמהרי"ץ נבחר לדיין הפנה אליו פסקי דין לחוות דעתו. נפטר בצנעא לא לפני שנת תקל"ד - 1774. ראה באנציקלופדיה ע' 470.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו.
ביום חמישי כ"ה באייר...
מרי יעקוב בן סעדיה עראקי היה מחכמי הישוב צעדה שבצפון תימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרי יעבץ בן יעקוב, מרי יעקוב ואחיו מרי שלום נתנו לשד"ר חמש ריאל, אשר אספו מיהודי העיר.
מרי פנחס בן שלמה עראקי נולד בצנעא בשנת תנ"ה - 1695. משנת תק"ז - 1747 שמש דיין בבית הדין, ולאחר שנת תקי"ז מונה לראש אב בית דין, במינוי זמני עד לפטירתו. הוא חתום על פסקי בי"ד וחיבר ספר בשם מטה עוז. ראה באנציקלופדיה ע' 471, שם כתבתי, כי נפטר בצנעא בשנת תק"ל - 1770.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין, ושם מצאתי את שמו שש פעמים. בחמשה מהאיזכורים הוא חתום בתור דיין,...
ר' פנחס בן שלמה עראקי כתב סידור בעיר רדאע בשנת תל"ד (1674). עפ"י לוח הזמנים לא מסתבר כי הוא הדיין מצנעא מרי פנחס בן שלמה עראקי (ע"ע הבא).
הוא ישב בעיר ד'מאר ועסק בהעתקת ספרים ובמכירתם. טובי פרסם קטע מכת"י ובו רשום:
"בסימן טוב עלינו, נולד הפרח הטוב הדומה לעץ רטוב... פנחס בן שלמה בן רבי' יוסף בן אברהם אלמכנא אלעראקי ביום שלישי שהוא חמשה עשר יום לחודש טבת שנת אתתקע"ח (תכ"ז - 1667...
מרי פנחס בן שלמה עראקי נולד בצנעא בשנת תנ"ה (1695). הוא היה דיין וראב"ד, ומראשי הלוחמים בעד המסורת הקדומה בצנעא.
למד תורה אצל מרי משה קטיעי ובנו ראב"ד מרי סעדיה קטיעי, ובאחד המקומות כותב "שמעתי מפי מו"ר משה אלקטיעי נע"ג", וכן: "ראיתי לכתוב קצת דברים מלקוטי ספר היוחסין שחיבר וליקט אדוני ומורי סעיד קטיעי יצ"ו".
נבחר לדיין בשנת תק"ז (1747), בחברת ראב"ד מרי סעדיה בן משה קטיעי ומרי...
מרי שלום עראקי היה מחכמי הישוב צבירה בתחילת המאה העשרים. העיירה צבירה נמצאת בנפת בני חארת, באזור רחבה מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עזירי, צברי, מנצור, חטאבי, עואצ'י, קארני, מנס, חריר, עראקי, צ'וראני, אשול, מחפוץ' ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי יוסף צברי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
ר' שלום בן אהרון אלאוצטא עראקי נולד בצנעא בשנת תמ"ה - 1685. בשנת תפ"ז - 1727 מונה לאחראי על המטבע בשלטון של האימאם, מעמדו עלה מאוד והיה מקורב לאימאם. עשיר גדול ותרם רבות לקהילות היהודיות בצנעא ומחוצה לה. נפטר בצנעא בשנת תק"ם - 1780. ראה באנציקלופדיה ע' 471 - 472.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו שלוש פעמים, בהקשר של מכירת בתים.
...
ר' שלום בן אהרן הכהן עראקי המכונה אלאוסטא, נולד בצנעא, כנראה, בשנת תמ"ה (1685). היו לו ארבעה בנים: מרי יוסף, מרי יחיא, דוד ואברהם. שני בניו הראשונים היו מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע).
בשנת תפ"ז (1727) מונה להיות אחראי על הטבעת מטבעות בחצרו של המלך אלמנצור חוסיין עד מותו בשנת תק"ח (1748), ובהמשך אצל בנו. הוא החליף את אביו ר' אהרן בתפקיד נשיא הקהילה היהודית בצנעא. בזכות הקשרים...
ר' שלום בן דוד עראקי העתיק בצנעא את חיבור אביו מרי דוד - קיצור זבחי אלהים, עפ"י הערכה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. החיבור הוא קצור לקונטרס בהלכות שחיטה וטרפיות שחבר הרב הראשי מרי יוסף קארה. בהקדמה הוא מזכירו וכותב עליו זלה"ה, משמע, שהרב הראשי לא היה אז בחיים, וא"כ, מדובר לאחר שנת תק"ט (9184).
החיבור הוא קונטרס בן עשרה דפים, ועפ"י דברי ההקדמה נראה, כי הוא ולא אביו מחבר הקונטרס, כתב את...