ר' זכריה בן דוד פהים העתיק את פירוש הטור לתורה בישוב ג'רבאן מצפון לצנעא בשנת ת"ט (1649).
בכה"י נ"ד דפים. בידינו נמצא הפירוש מבראשית א, יד. אחרי הקולופון כתוב "מסמת ילוד קפ"ק" (בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד)", כנראה המעתיק, שכן בתימן זכריה מתחלף עם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".
בקולופון דף 53א' כתוב:
"והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים... נשלמה המלאכה...
מרי עואץ פוצ'ייל נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה בצנעא.
הוא היה בקי גדול בתלמוד. למד תורה בחברת מרי חיים כסאר ומרי חיים חובארה בכניס אלשיך בצנעא. הוא היה מאושר כאשר היה מגיע לבית המדרש מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, ויחד היו מתנצחים בלימוד, קבוצה זו של תלמידי חכמים.
ר' אברהם בן שלום פיומי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ג'בלה שבדרום תימן בשנת תי"ב (1652). הוא חתום על רכישת משנה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנה זו ליחיא בן סעיד. יתכן והוא חתום בתור עד.
פלוני בן יהודה העתיק את פרקי ר' אליעזר במאה הי"ט. לא ידוע לי שמו הפרטי, משפחתו וזמן הכתיבה. בקולופון הוא כותב כי היה בן י"ג שנים, בכה"י ר"ב דפים. בכה"י גם החיבור גיא חזיון בן כ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"ע"י העוסק במלאכת הקודש בן לא"א יהודה, בן י"ג שנה היה סופר ועוסק במלאכת ה'".
ר' פלוני בן יצחק? העתיק את פירוש רש"י לתורה בשנת תע"א (1711). לא ידוע שמו הפרטי ומקומו. בכה"י רי"א דפים. נכתב במימון אחיו ר' יוסף בן יצחק.
בקולופון כתוב:
"נכתב על שם האח... יוסף בן יצחק... בד' בשבא דהוא שבעה יומין לחודש מרחשון שנת ב' אלפים וכ"ב שנין (לשטרי, תע"א - 1711)".
לא כתוב שם המעתיק בקולופון ואם כתב היד נכתב לאחיו. ניתן להסיק, כי שם אביו הוא יצחק, אבל יתכן כי...
בנו של שלמה בן יעיש העתיק את ספר ההפטריות בישוב חג'ה מצפון מערב לצנעא בשנת תרע"ד (1914). לא הצלחתי לזהות את שמו הפרטי.
בכה"י קס"ו דפים, ובהם ההפטריות עם תרגום הארמי. בראש כה"י: "ך א"א שלמה בן ך יעיש נע"ג".
בקולופון כתוב:
"נשלמה בד' בחודש לחודש אדר בשנת ברכ"ה (לשטרות, תרע"ד - 1914) בעיר חג'ה".
מרי פנחס בן יחיא פנחס כ"ץ (כהן צדק) היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם חכמי הישיבה על תקנות ציבור. בין החתומים מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד.
הוא חתום גם על אגרת של יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898) בבקשת סיוע מר' בנין מנחם משה, הגביר מעדן, לאחר שבע שנות...