צנעאני, שלמה בן יצחק הלוי

ר' שלמה בן יצחק בן משה הלוי צנעאני חי בקרית צפא שבמחוז סר ממערב לצנעא, במאה הי"ח. מצאתי שלושה כתבי יד של מדרש חמדת ימים, אשר העתיק בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779), בישובים קרית אלרבה ותיבושעה. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, נאלץ לנדוד ממקום למקום וכדי לכסות את חובותיו נאלץ להעתיק ספרים.

כה"י הראשון הוא מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי חומשים ויקרא-דברים. סיים להעתיק ביום רביעי, כ"ו באדר א' תקל"ז (1777). נכתב במימון רצ'א-רצון בן סעיד אלצאירי בישוב קרית אלרבה.

בקולופון כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא... שלמה ב"א יצחק ב"א משה ב"א אברהם בן הלוי תנצב"ה המכונה אלצנעאני מן בלאד סר מן קרית אלצפא. אני שכתבתי אני חלוש הכוח... המדרש חמדת ימים בקרית אלרבה... ונשלם זה המדרש יום ד' כ"ו באדר ראשון שנת קפ"ח (תקל"ז - 1777)... ונכתב על שם החבר הטוב רצ'א (רצון) בר כמ"ו סעיד באמ"ו שלמה אלצאירי תנצב"ה".

בכתב היד השני העתיק את מדרש "מדרש ימים" לחומשים בראשית-שמות. נכתב במימון ר' יוסף בן סעיד.*

בקולופון כתוב:

"שלים ספר שני ממדרש חמדת ימים... יום ד' גו"כ (כ"ג כנראה) באייר שנת בפ"ט (תקל"ח - 1778)... ונכתבה על שם החבר הטוב יוסף בן סעיד... ספרא חלשא ומסכינא שלמה בן יצחק בן משה בן אברהם הלוי המכונה אלצנעאני והיא מן קרית אלצפא מן בלאד אלסר... לפי שלבי טרוד בעול הזמן וגולה מעיר אבותי ושנת בצורת ופקיר מן אלעלים (ועני מחכמה)".

כתב היד השלישי הוא מדרש חמדת ימים לכל חמשה חומשי תורה, אשר סיים להעתיק בר"ח שבט תקל"ט (1779), בישוב ת'בושעה, במימון ר' דוד בן אברהם אלרגחה. כה"י גדול מאוד ובו תל"ב דפים.

בקולופון כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא... שלמה בן יצחק בן משה ב"א אברהם הלוי המכונה אלצנעאני מן בלאד סר מן קרית צפא. אני חלוש הכוח נמוך הכוח שכתבתי זה המדרש והוא חמדת ימים במאת ת'בושעה... ונשלם יום שני ראש חודש טבת שנת ב"צ לשטרות (תקל"ט - 1779) יכפר לי ולאבותי ולכל ישראל... והשלמתי מתוך גלות ודוחק וצער ועניות... לאן אני גולה ממקום אבותי ולבי דואג על בני ואנשי ביתי... ולא עוד אלא שהייתי בעיר גויים, שהיהודי שנכתבה לו דר אצלם, והיו בכל יום יושבים ומליצים ולא הניחו דעתי להתיישב. ויש ביהודים בעלי מחלוקת והיה לבי מצטער מן המחלוקת ולא נתיישבה דעתי לפי שהיה עלי חוב למי שנכתבה לו מהשנים שקדמו הרעים שנת בצורת, ופרעתי חוב שעל צוארי, ולבי מצטער על אנשי ביתי שלא מצאתי להם מזונותיהם כראוי... ונכתבה על שם החבר הטוב דוד אברהים אלרגחה נע"ג לו ולבניו מיגיע כפיהם ואין לאחר בו שום שותפות...".