ר' מופת בן סעדיה ענסי העתיק בעיר טוילה ממערב לצנעא שני כתבי יד לפחות: הלכות הרמב"ם ופיה"מ לרמב"ם, באמצע המאה הי"ד.
כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל) הוא משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים ושופטים וקטע מספר קדושה. כה"י הועתק בניסן שנת קי"ז (1357) בעיר טוילה. בכה"י קכ"ב דפים, והועתק במימון ר' מסעוד בן זכריה בן יפת הלוי.
בקולופון כתוב דף צ"ז, ב:
"נשלם... ניסן שנת אלפא ושית מאה ושתין ותמני...
ר' סעדיה בן בניה בן סעדיה ענסי העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספר שופטים בעיר טוילה בשנת קמ"ב (1382).
בכה"י ר"ה דפים. יתכן שכה"י מורכב משני כתבי יד שונים שנכרכו יחדיו.
ר' סעדיה ענסי העתיק את ספר שופטים הנמצא בכה"י בדפים 114 ב' - 203 ב'. בדפים 6 - 205 קטעי שטרות, וכן ספר משפטים לרמב"ם, שהועתק, כנראה, בעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן, במימון ר' סעדיה בן אברהם בשנת קמ"ב (1382). ואולי ר'...
מרי סעדיה בן דוד בן חלפון ענסי הזמין ומימן את העתקת התורה, מהסופר המפורסם ר' בניה, בצנעא בשנת ר"ל (1470). אביו מרי דוד בן חלפון ענסי (ע"ע), היה רבו של הסופר ר' בניה.
כה"י הוא ענק תרמ"ח דפים, ובהם התורה, מנוקד עם טעמים, מסורה גדולה וקטנה ומחברת התיג'אן. בשולי הדפים הערות בכתב ידו של מרי יחיא בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז.
פירוט הקולופון כתוב בערך: ענסי, דוד בן חלפון.
...ר' שלמה בן יוסף בן סעדיה ענסי הקנזי מימן העתקת ספר, בשנת ק"ב (1342).
יהודה לוי נחום פרסם את דף הקולופון של כה"י שנותר בידינו. גוף כתב היד לא נמצא בידינו.
מדף הקולופון ניתן להסיק, כי הסופר הוא בניה בן סעדיה בן כלב בן מחפוץ' אלבאולי, וכי השלמת הכתיבה היתה ביום שלישי י' באייר אתרנ"ג לשטרות (ק"ב - 1342). לא ידוע איזה ספר הועתק. הסופר הוא לא בניה, הסופר המפורסם מצנעא, אשר חי כמאה...
ר' שלמה בן דוד טוילי ענסי העתיק או מימן את העתקת התורה, כנראה, בצנעא בשנת רס"ח (1508).
בכה"י קל"ו דפים על קלף, עם טעמים מסורה גדולה וקטנה. בסוף כה"י פיוט "שירו לה' שיר חדש", שיר המיוחס לר' אברהם בן חלפון, הכתוב במספר כתבי יד של התורה מתקופה זו, לאחר מחברת התיג'אן. שם כתוב "יהוסף בן בניה ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש סעיד)... חתמתיה שנת אתתי"ט לשטרות (רס"ח - 1508)".
כה"י בבעלות משפחת ג'...
מרי יהודה עפארי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה ? שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל אביב בשנת תרצ"א - 1931. מרי שלמה מעברי רצה לקבל הרשאה לשחיטה מקבוצות שונות של רבנים, על רקע היחס לשוחטים התימנים לפני קום המדינה, ולכן לא הסתפק בהסמכתו לשוחט ע"י רבני הערים ד'מאר ורדאע בתימן: הרב הראשי מרי יחיא גרידי, מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה צ'אהרי בשנת תר"צ - 1930....
מרי אברהם בן אהרון עפג'ין נולד בעיר צעדה, שבצפון תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ומרי שבתאי מדהלה היו מראשי קבוצת העולים בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך. קבוצה זו הצטרפה לקבוצה נוספת מהעיר חידאן, מצפון תימן, בראשות האחים מרי דוד ור' מנשה בני שלום קפרא, ויחד מנו רל"ח נפש. בשנת תרס"ט - 1909 יסדו את המושבה שעריים שליד רחובות.
ביום שני ה' במרחשון תרע"א - 1910 הוא חתום על מכתב ליהודי...
מרי דוד יוסף עפג'ין היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה סעיד, מרי יחיא עואץ' ומרי סעיד יוסף.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי יוסף עפגין היה מחכמי צנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי מרי שלום מנצורה בספרו נר מצוה. הוא היה מקובל אלהי. נראה, כי רבי שלום מנצורה לא הכירו היטב.
ר' יוסף בן זכריה הלוי עפגין כתב הקדמה לסידור ופיוטים בשנת תרפ"ג - 1923, לא ידוע מקומו. בכה"י שיר "אילת אהבת בשחר עמדה" מאת ר' "סעיד עפגין" בעמודים 5-2. פיוט נוסף "יום זה בו נפקדו כל יצורי עולמים". בראש כותרת "שנת התרפ"ג (1923) פזמון ליום ר"ה סי' יוסף בן זכריה הלוי עפגין".