ר' דוד בן יחיא הכהן עראקי העתיק בקשות, מעשיות וילקוטים לשימוש עצמי בשנת תרנ"ו (1896). לא ידוע מקומו.
בכה"י מ"ה דפים קטנים, י"ז שורות בעמוד, כחמש מלים בכל שורה.
ר' דוד בן יחיא הכהן עראקי העתיק בקשות, מעשיות וילקוטים לשימוש עצמי בשנת תרנ"ו (1896). לא ידוע מקומו.
בכה"י מ"ה דפים קטנים, י"ז שורות בעמוד, כחמש מלים בכל שורה.
מרי דוד בן שלמה הכהן עראקי היה מחכמי צנעא במאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך ספר שכתב, העוסק בקיצור הקונטרס זבחי אלהים שחבר הראב"ד מרי יוסף קארה. הקונטרס עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות. לא ידוע מתי חיבר את הקיצור, ומ"מ, היה זה לאחר שנת תר"ט (1849) לאחר פטירתו של ראב"ד מרי יוסף קארה. הקיצור ידוע מתוך העתקת בנו ר' שלום.
בהקדמה לספר כותב בנו:
"אמור אמרתי אני הצעיר והקל בעזר האל... מאז"ל...
ר' זכריה בן שלום עראקי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה הכ', בישוב אלהג'ר, במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.
בצעירותו, בשלהי מלחמת העולם הא' או בסופה, עלה לארץ דרך מצרים. בשנת תרצ"ד (1934) השתקע בת"א. הוא שמש מוהל ושוחט.
העתיק מספר דיואנים וחיבר קובץ תפילות. עשה מאמצים גדולים למצוא כתבי יד רבים וערך מחקרים בתחום של שירת תימן. את הדיואן הראשון החל להעתיק בשנת תרצ"ז וסיים בשנת...
ר' זכריה בן שלום עראקי העתיק, ואולי אף חיבר, תפילות שונות עפ"י הקבלה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, עפ"י הערכה, חי במאה הי"ט במרכז תימן.
בכה"י מ"ד דפים, ובהם תפלות, סגולות, תפלה על פרנסה, בקשות, "תפלה יפה על כל דבר נצרך", קינות למהר"ם אלשיך, ר' חיים כהן מארם צובה ור' יעקב ביטון ועוד. בקולופון הוא מונה את כל התפילות שהעתיק ואת המקורות.
בקולופון בסוף כה"י כתוב:
"...
מרי חיים בן יחיא עראקי נולד, להערכתי, בצנעא בתחילת המאה הי"ט, בהסתמך על דברי מרי עמרם קורח, כי בשנת תרנ"ט (1899) היה "זקן ונשוא פנים". בנו הוא ר' יהודה (ע"ע הבא).
הוא היה ראש בית הכנסת אלאוסטא שבצנעא - מרכז השאמי, חזן ראשי, איש אהוב ומרוצה. היה מדבר בנחת ודבריו היו מתקבלים.
הוא שמש דיין בצנעא ומראשי הקהילה. הוא חתום בחשון תרמ"ח (1887) על תשובת מרי יחיא קאפח בנושא שתי קופות...
ר' יהודה בן מרי חיים עראקי היה מחשובי הקהילה היהודית בצנעא בתחילת המאה העשרים. מרי עמרם קורח, המקור העקרי לחכמי צנעא ומנהיגיה במאות השנים האחרונות, לא מזכירו כמנהיג רשמי. שמו מוזכר בספר חכמי היהודים בתימן, שהחליף בתפקיד חכם באשי את מרי שלום בן יחיא גמליאל כאשר נפטר. מרי שלום גמליאל נפטר בשנת תרצ"ד (1934), ולפי זה שמש חכם ראשי משנה זו, לא ידוע עד מתי.
נראה, כי הוא בנו של הדיין מרי חיים...
מרי יוסף עראקי נולד בצנעא לקראת אמצע המאה הי"ט כנראה. הוא היה מראשי הקבוצה אשר עלתה מצנעא לירושלים בשנת תרמ"א-תרמ"ב (1881) יחד עם מרי יחיא צארום. הקבוצה בת מאות משפחות, הגיעה לעיר הנמל חודידה בסביבות כסלו-טבת שנת תרמ"ב, ובראשית ניסן תרמ"ב (1882) הגיעה השיירה לירושלים ובה כמאה משפחות בלבד, ואילו השאר לא זכו להגיע לירושלים. הוא עלה עם בניו שלמה, חיים ושלום.
כאשר הגיעה השיירה לירושלים רצו...
מרי יוסף בן נשיא יהודי צנעא ר' שלום עראקי הכהן, נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ח להערכתי. הוא ואחיו מרי יחיא היו תלמידי חכמים, והם ידועים בעיקר ממהרי"ץ, אשר בתחילת המחצית השנייה של המאה הי"ח ביקש את חוות דעתם בפסיקותיו ההלכתיות. מהרי"ץ מפנה אליו שש פעמים, ובחמש הפניות מהרי"ץ מזכיר את שני האחים ביחד. מתוך ההפניות נראה, כי רק מרי יחיא היה רבו המובהק של מהרי"ץ, ואילו מרי יוסף היה חכם, שמהרי"ץ העריכו...
מרי יוסף בן מרי יחיא בן ר' שלום נשיא קהילת יהודי צנעא, נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח בצנעא. היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא מוזכר בויכוח ההלכתי הממושך, שהיה בצנעא, בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים. אף בנו ר' אהרן היה מעורב בנושא, ושניהם תמכו במסורת המשפחתית - הוא מרכז השאמי בצנעא - לנהוג עפ"י השו"ע ולא כמנהג הקדום בתימן שיצג מהרי"ץ.
מרי יחיא בן נשיא הקהילה בצנעא ר' שלום עראקי הכהן נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ז בצנעא. משפחתו מן המכובדות והעשירות בצנעא ובתימן, שכן גם אביו וגם סבו ר' אהרן שמשו נשיאי הקהילה בצנעא, היו אחראים על בית המטבע, ועשירים מופלגים.
הוא התפלל בבית הכנסת המשפחתי אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא, אך נראה שלא שמש מנהיג, כיון שידוע שמרי דוד משרקי מחבר שתילי זתים לשו"ע שמש המנהיג והמרי בבית הכנסת.
...