מרי שלום בן דוד עראקי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו של מרי שלום...
חכמי תימן
מרי שלום בן יוסף כהן עראקי נולד בצנעא בשנת תר"ב (1842) בערך. הוא היה מקבוצת העולים לא"י אשר מנתה מאות משפחות. הם התעכבו כחמשה חודשים בעיר הנמל חודידה, ולאחר תלאות עלה עם אביו אחיו שלמה וחיים והגיעו לירושלים בראשית חודש ניסן תרמ"ב (1882). בהנהגת הקהילה שמשו מרי יוסף עראקי ומרי יחיא צארום. בשנת תרמ"ד (1884) נפטר מרי יוסף עראקי, ומרי יחיא צארום שמש ראב"ד בחברת מרי שלום עראקי ומרי יוסף מסעוד. בשנת...
מרי שלום בן מרי דוד עראקי העתיק לאחר שנת תר"ט - 1849 את הספר קיצור זבחי אלהים, אשר חיבר אביו מרי דוד. באנציקלופדיה ע' 472 כתבתי, כי היה סופר, בהסתמך על העתקת חיבור זה.
ואולם, לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד של ספר מקור חיים, אשר העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי בחיי המחבר, ובסוף הספר נמצא עמוד בהעתקת הרב הראשי מרי יוסף קארה, אשר כותרתו @44צורת אלפסק@55. בעמוד זה מובאים עשרות עדויות...
מרי שלום בן סעדיה עראקי היה מחכמי הישוב צעדה שבצפון תימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרי יעבץ בן יעקוב, מרי יעקוב עראקי ואחיו מרי שלום נתנו לשד"ר חמש ריאל, אשר אספו מיהודי העיר.
רב שוחט ומנהיג, תימן - ראשון לציון, מאה י"ט- כ'
מרי שלום בן פנחס עראקי נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. יתכן והוא מקבוצת העולים מצפון תימן, אשר עלתה בשנת תרס"ט (1909) ומנתה כמאתיים נפש. הקבוצה התיישבה ברחובות, בראשון לציון ובפתח תקוה.
הוא היה מרבני הקהילה בראשל"צ יחד עם מרי טביב בן אברהם. כמסורת תימן שימשו גם שוחטים ומנקרים. בשנת תרפ"ח (1928) כל ארבעת הקצבים במושבה בראשל"...
מרי שלום חבקוק עראקי נולד בצפון תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא היה מראשי הקבוצה השלישית אשר עלתה מצפון תימן לארץ ישראל בראשית שנת תרס"ז (1906). הוא שמש רב הקהילה התימנית במושבה ראשון לציון. בשנת תרפ"ב (1922) הוא כותב מכתב למשרד הא"י, ובו הוא מבקש, כי יסייעו בבניית בית הכנסת בשכונת שיבת ציון.
מרי ערג'י היה דיין באזור העיר חיידאן שבצפון תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא שמש בדיינות עם מרי צאלח מדהלה ומרי משה צברי. הוא מוזכר בשנת תש"ד - 1944.
מרי אברהם בן משה בן יוסף הלוי ערוסי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תרלי'ח (1878). בילדותו עברה משפחתו לגור בעיר מחוית ממערב לצנעא ולכוכבאן. למד תורה אצל מרי יחיא בר' יחיא חמדי.
עסק רבות בלימוד תורה, והוסמך לרבנות ע"י בי"ד צנעא. הוא אף הוסמך לדיינות. עסק בהרבצת תורה לתינוקות שב"ר. בנדודיו בתימן הכיר רבים מזקני וחכמי תימן, ומהם למד חכמה רבה הן תורנית, הן חכמה כללית, והן פולקלור עשיר...
ר' יוסף בן אברהם הלוי ערוסי העתיק את השולחן ערוך טור א"ח ויו"ד בשנת ת"ק (1740) בישוב בני מנצור. עפ"י דבריו בקולופון חי בישוב אחר.
בכה"י רי"ט דפים. נכתב במימון ר' סעדיה בן זכריה חוסאני. בקולופון הוא מתאר את הפורענות שהיתה בעיר מגוריו, שכתוצאה מכך נאלץ לנדוד לישוב בני מנצור.
בקולופון כתוב:
"נשלם... שלחן ערוך כ"ה יום ח' לחדש אלול שנת בי"א לשטארי (ת"ק - 1740), והכותב......
מרי יחיא בן שלום ערוסי נולד בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא היה אחד מחביריו ללימוד תורה של מרי סעדיה בר' יוסף עוזרי, מנהיג בית כנסת אלאוסטא, ורבם של מרי יוסף צוברי הרב הראשי ליהודי תימן בת"א וכן מרי מאיר צובירי זצ"ל רבה של גדרה. חתנו הוא מרי שלום בן יהודה טובי.
היה שפל רוח וענו, נחבא לכלים וסירב שיכנוהו מרי. בקי בכל חדרי המשנה...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 235
- 236
- 237
- 238
- 239
- 240
- 241
- 242
- 243
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »