משרקי, דוד בן שלמה
מרי דוד בן שלמה משרקי - מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו - 1696. בשנת תק"ד - 1744 כתב את המהדורה המפורסמת של ספרו פירוש שתילי זתים לשלחן ערוך, ויסד את נוסח השאמי. הוא הראשון שהכיר בשו"ע כספר ההלכה המחייב ליהודי תימן. ידוע, כי היו לו שני בנים לפחות, אחד מהם הוא הדיין מרי יחיא. ראה אנציקלופדיה ע' 365.
לאחר פרסום אנציקלופדיה הגיעו לידי פרטים עליו משני מקורות: פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי.
כתב יד פרטי, אשר הגיע לידי, הוא ספר השחיטה מקור חיים, אשר נעתק במאה הי"ט ע"י הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי. בסוף החיבור ישנו עמוד שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה, המביא עדויות של רוב חכמי צנעא במאה הי"ח, המתירים בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות. בין המכשירים מוזכר מרי דוד משרקי.
במסוודה - פנקס בית דין צנעא, מצאתי י"ב איזכורים אליו. ממקרה אחד ניתן ללמוד, כי רעייתו היא מרת סלאמה, אשר קנתה חלק מבית.
בארבעה איזכורים הוא מוזכר כסמכות רוחנית המסייע בידי בית הדין, ובשבעה איזכורים הוא מוזכר בתור בעל דין התובע כסף את החייבים לו. לפי זה נראה, כי עסק במסחר. שמה של רעייתו סלאמה, מתפרסם כאן לראשונה.
ראשית, ביום שני כ"ט באייר בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס בית הדין, כי רעייתו מרת סלאמה קנתה חלק מביתו של יוסף גמאל בסכום של עשרים קרוש.
בפנקס בית דין כתוב:
ציוה יוסף בן ישועה אלגמל בחליו, שכתובת אשתו ג'נא בת יחיא אלימני עודנה מוטלת עליו... וביקש ג"כ יוסף לנקות את נפשו לפרוע חובו לאשתו ג'נא, והופיעו מומחים ושמו את הבית במאה ועשרים ושבעה קרוש. יורד ממנו חלק בשווי עשרים קרוש הקנוי ביד סלאמה אשת מ"ו דאוד אלמשרקי יצ"ו... יום ב' כ"ט אייר בע"ו.
להלן פירוט ארבע מקרים בהם הוא מוזכר כסמכות רוחנית ומסייע בידי בית הדין.
שנית, בחודש תמוז בע"ו - תקל"ה - 1765 כנראה, נכתב בפנקס בית הדין, הסדר והבטחת נישואין בין נערות יהודיות מצנעא לבין בעלים יהודיים מהודו. חלק מתשלום המוהר לנערות נעשה באמצעות מרי דוד משרקי.
שלישית, בי"ח בכסלו בע"ח - תקכ"ז - 1767 נכתב, כי אהרון בן דוד תאם גירש את אשתו כ'אדייה בת סעיד ירימי. חלק מהחוב לאשה שילם הבעל באמצעות חלק מהבית והמזון שקיבל מהורי הילדים אותם לימד, ע"י מרי דוד משרקי.
רביעית, ביום רביעי פרשת עקב בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב, כי דייני בית הדין חייבו את אחד הצדדים להשבע בפני מרי דוד משרקי. בט' במרחשון ב"ף - תקכ"ט - 1768 דנו שוב בפרשה, והשביעו שוב "בפני מ"ו דוד ועל דעתו".
חמישית, ביום שלישי ט' בשבט ב"ף - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי כ'אדייה בת סעיד סאלם "ונשבעה בבית הדין אצל מ"ו דאוד".
בקבוצה השלישית שבעה איזכורים, והוא מוזכר בהם בתור בעל דין התובע אנשים רבים, וכנראה, עסק במסחר ובהלוואות.
שישית, ביום שלישי י"ז בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב, כי יהודה בן משה גיאת האמין לרשימת החובות שהציג בפניו מרי דוד משרקי.
שביעית, ביום שלישי כ"ט בסיון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב, כי מרי דוד ויחיא גמאל ובנו דוד הגיעו להסכם פשרה בדבר הטענות הכספיות ביניהם.
שמינית, בר"ח מרחשון בע"ז - תקכ"ו - 1765 נכתב, כי סעיד בן יוסף נחום הודה שהוא חייב שני קרוש למרי דוד.
תשיעית, בכ"ח במרחשון בע"ז - תקכ"ו נכתב, כי אברהם עזירי צריך לשלם סכום כסף למרי דוד, כנראה, משרקי.
עשירית, בפרשת וישלח בע"ז - תקכ"ו - 1766 כתוב, כי מרי דוד משרקי ושלמה בן שלום סעיד הגיעו להסכם פשרה ביניהם בתביעת ממון ועוד.
מקרה י"א, ביום ג' בטבת בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי דוד ושלום בן דוד חמדי הגיעו להסכם כספי ביניהם.
מקרה י"ב, ביום שלישי י"ב באדר א' ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי חוסלה מחלוקת כספית בין מרי דוד לשלום מעוצ'ה בנדואד.
באיזכור נוסף, נראה, כי מרי דוד משרקי נפטר לפני יום שני ט"ו באייר תקל"א - 1771.
ראה עוד בערך בנו, מרי יחיא.