עראקי, יחיא בן חיים

מרי יחיא בן חיים היה חכם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע היכן נולד וחי, אך ידוע מתוך ספרו, כי בעקבות נדודיו ומצבו הקשה הגיע לעיר כוכבאן שבמרכז תימן, ושם כתב את ספרו.

ספרו @44תועלת ישראל@55 נכתב בכוכבאן בשנת תרס"ד (1904), והוא לקוטים לתורה לחומשים ויקרא, במדבר ודברים.

בכה"י קנ"ח דפים, ולא ידוע אם כתב גם לחומשים בראשית ושמות.

בקולופון הוא מתאר את מצבו הכלכלי הקשה, מעוט פרנסה, ביתו נחרב, ולא מפורט למה, ונדד בישובים שונים כדי שלא ימות ברעב. הוא מזכיר את שנת תרנ"ח (1898), שהגיע לעיר כוכבאן, ושם התפרנס מלמוד תורה לתנוקות בתמורה לאוכל וביגוד, עד שהציע לו ר' נסים צאחב מכוכבאן, כי יכתוב לו טעמים לתורה תמורת תשלום.

להלן חלק מדברי המחבר:

"ארומם ואהלל ואשבח ואקלס אודה... ואני בער ולא אדע ולא בינת אדם לי, כי אני אביון דך ומסכן מיום היותי על האדמה עד היום הזה כי אבי ואמי עזבוני... ואני עזבתי את ארץ מולדתי מפני מעוט פרנסתי, ובפרט שהרי הבית שלנו נחרב והשאר רעוע עד מאוד והלכתי לשוט בעולם ערום ויחף וחסר לחם מחמת שמכרתי מעט בגדים של שבת ושאר חפצים בזול מפני הרעב... והוא היה בשנת תרנ"ח (1898)... והלכתי לשוט בעולם לבקש אוכל מעיר לעיר, עת לשבוע ועת למות ברעב, עד שהגעתי לעיר אחת וישבתי שם ללמד תנוקות בלחם לאכול ובגד ללבוש, לבד באופן בא לידי אחד מזרע הקדש ישראל מרוב אהבתו לתורה ובקש ממני לכתוב לו טעמי תורה כדי שיהגו בו לזכות את עצמו ולזכך את נשמתו לעולם הבא... ונכתב זה לתשוקת החבר הטוב... אחי השם הטוב נסים צאחב עיר כוכבאן... אני הצעיר עני נבזה ושפל רגלי חכמים, מלקט אחרי הקוצרים יחיא בן חיים עראקי. נשלם יום ר"ח שבט יום ב' סדר למען תהיה תורת ה' בפיך, שנת ברט"ו לשטרות (תרס"ד - 1904) ולא כתבתיהו להנות שם ח"ו לית לי...".