ר' סעדיה בן אברהם עפגין העתיק דיואן, ובו שירים רבים שחיבר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקומו.
בכה"י פ"א דפים, ובדף 71 ב' כתוב שמו: סעיד בן אברהם עפגין. פירוט השירים נמצא בספרו של יהודה לוי נחום צוהר. שיריו נמצאים גם בכתב יד בר אילן 2/737.
ר' אברהם בן יחיא עפרי העתיק את ספר ההפטריות בישוב גמימת שהארה בשנת תרכ"ט (1869). הישוב גמימה היה במחוז ד'מאר, ואף משפחת עפרי חיתה בישוב גמימה, ויש להעריך כי סופרי משפחת עפרי הם בני משפחה (ע"ע הבא).
בכה"י קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי יב"ע לאחר כל פסוק. מנוקד עם טעמים. בסוף כה"י ברכות ההפטרה, וכן "בקשה", הפותחת במלים "הקבצו ושמעו רעי וחברי" מר' סעדיה בן יוסף. בכה"י...
ר' מסעוד בן שלום בן סעדיה עפרי העתיק את הספר שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בן יהודה בדיחי, ביום שלישי י"ה לחדש סיון תר"ס (1900) בישוב גמימה שבמחוז ד'מאר. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי הרשום בראש כתב יד של סידור, אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).
בכה"י ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של...
ר' אברהם עקבי חתום על שטר התחיבות בירושלים בשנת תרצ"ג (1933) לאברהם בן יעיש עקבי. אולי היה מנכבדי הקהילה התימנית בירושלים. יתכן גם, כי הוא חתום בתור עד בלבד.
מרי יוסף עקבי היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב כנק בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כנק נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עקבי, משרקי, סעדד, גופארה ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
ר' סעדיה בן שלום עקבי העתיק את הקונטרס זבחי אלהים, העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות לראב"ד צנעא מרי יוסף בן שלום קארה, במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו, ויש להעריך כי חי במרכז תימן.
בכה"י פ"א דפים.
בקולופון דף 80 ב' כתוב בשם סעיד בן סאלם עקבי, והוא, כנראה, המעתיק. באותו דף כתוב שם הבעלים מוסא בן סאלם עקבי, כנראה, אחיו.
מרי עואץ' יחיא עקבי היה מחכמי הישוב ינצ'ום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ינצ'ום נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: נגאר, משרקי, שלום, סעיד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלום ומרי יחיא סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין...
מרי שלום עקבי היה מחכמי הישוב חורה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חורה נמצא בנפת עותמה ממערב לעיר ד'מאר. משפחתו היתה המשפחה היחידה בכפר בתקופה זו.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי בנו יחיא תרם שלוש ריאל.
מרי חיים עראמי היה מחכמי תימן בתחילת המאה העשרים, דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ. לא ידוע מקומו, ועפ"י שם משפחתו מוצאו, כנראה, מהישוב עראם.
הוא ידוע מתוך שני חיבורים, פירושים לדיואן בשם @44פרי חיים@55, וכן פירוש נוסף בשם @44מסגרת השלחן@55.
מרי שלום עראק היה מחכמי הישוב צ'וראב בתחילת המאה העשרים. הכפר צ'וראב נמצא באזור בני חושיש במחוז סיר, מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עזירי, פקעה, ערק, גהסי, בוטא ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שמואל בוטא' ומרי שלמה עראק.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו בנימין...